מדינת ישראל נ' י'

הנאשם זכאי מחמת הספק.

הנאשם מואשם בביצוע עבירה של תקיפה סתם, לפי סעיף 379 לחוק העונשין תשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין").

לטענת המאשימה, בתאריך 7.1.2014, בסמוך לשעה 11:42, בסניף בנק איגוד שברחוב בן יהודה בירושלים (להלן: "הסניף") הגיע הנאשם לבנק ודרש מפקיד הבנק פלוני (להלן: "פלוני") לברר עניין בנוגע לחשבונו המתנהל בבנק. הנאשם דרש לצלם את מסך המחשב של פלוני אולם הוא סרב בטענה שיש במסך גם מידע מסווג על לקוח אחר.

לטענת המאשימה בעקבות סירובו של פלוני החל הנאשם להשתולל תפס את מסך המחשב סובב אותו אליו והצמיד את ראשו לפניו של פלוני ואיים לנגוח בו.

למקום הגיע פקיד בנק נוסף בשם אלמוני (להלן: "אלמוני ") על מנת לסייע לפלוני. הנאשם הרים כיסא לכיוונו של אלמוני וניסה למנוע ממנו להתקרב. לאחר מכן ניסה אלמוני להזיז את מסך המחשב מידיו של הנאשם. בעקבות זאת הנאשם תפס בעניבתו של אלמוני וחנק אותו באמצעותה. רק לאחר שהתערבו עובדים נוספים במקום שחרר הנאשם את אחיזתו באלמוני .

המאשימה סוברת שבמעשיו אלה ביצע הנאשם את יסודותיה של עבירת התקיפה.

עבירת התקיפה קבועה בסעיף 379 לחוק העונשין לפיו:

התוקף שלא כדין את חברו, דינו - מאסר שנתיים, והוא אם לא נקבע בחוק זה עונש אחר לעבירה זו מחמת נסיבותיה.

סעיף 378 לחוק העונשין מגדיר מהי תקיפה:

המכה אדם, נוגע בו, דוחפו או מפעיל על גופו כוח בדרך אחרת, במישרין או בעקיפין, בלא הסכמתו או בהסכמתו שהושגה בתרמית - הרי זו תקיפה; ולענין זה, הפעלת כוח - לרבות הפעלת חום, אור, חשמל, גאז, ריח או כל דבר או חומר אחר, אם הפעילו אותם במידה שיש בה כדי לגרום נזק או אי נוחות.

אין ספק שחניקת אדם באמצעות עניבה נכנסת לגדר מעשה תקיפה על פי החוק, אולם עלינו לבחון האם בנסיבות המקרה דנן האחיזה בעניבה נעשתה "שלא כדין" ומהווה מעשה תקיפה כנדרש על פי החוק.

הנאשם העיד במהלך עדותו בבית המשפט כי:

"אני ניסיתי לצלם את הדף במחשב ופקיד אחד בשם אלמוני שראה שאני רוצה לצלם הוא התקרב אליי וראיתי שהוא רוצה לתקוף אותי, להרביץ לי, אז קמתי לברוח והוא הפיל אותי על הרצפה והתיישב עליי. חוץ ממנו עוד ארבעה פקידים התנפלו עליי ... אני רציתי לקום ותפסתי עניבה של אלמוני כדי לקום ... כשנפלתי על הרצפה הוא שכב עליי ומכיוון שהיה כבד מאוד הרגשתי שאני נחנק אז תפסתי בעניבתו כדי לקום ...