מדינת ישראל נ' ו' (עציר)

כתב האישום :

1.הנאשם הודה והורשע בכתב אישום מתוקן, בעבירות של תקיפת בת זוג, לפי סעיפים 379 + 382 (ב) לחוק העונשין, תשל"ז - 1977 (להלן :"חוק העונשין") ואיומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין.

2.על פי עובדות כתב האישום המתוקן, בתאריך 14.9.2015, עת שהו הנאשם ובת זוגו - גב' א.ד. (להלן: "המתלוננת") בבילוי בחוף גופרה בטבריה, עת היה הנאשם תחת השפעת אלכוהול ולאחר שלא מצא את מפתחות רכבו, תקף הנאשם את המתלוננת בכך שהכה אותה בשתי מכות אגרוף לפניה. במעמד זה אף צעק ואיים הנאשם את המתלוננת באומרו: "זונה, את לא יושנת פה ואם את נשארת פה אני הורג אותך."

3.בסמוך לכך, משהודיע השוטר עוז כהן לנאשם על עיכובו, סירב הנאשם להתלוות אליו וטען כי הוא רוצה ללכת. בתגובה, ומשנמסר לו כי הוא עצור, החל הנאשם להטיח את ראשו בגדר פלסטיק במקום.

טיעוני המאשימה לעונש:

4.המאשימה טענה כי עסקינן בעבירות חמורות אשר בוצעו כלפי בת הזוג של הנאשם. הערך החברתי המוגן הינו שמירה על שלמות הגוף והאוטונומיה של המתלוננת, שמירה על התא המשפחתי וערכי המשפחה. על בתי המשפט להיאבק בנגע האלימות במשפחה ולהעביר מסר ברור לפיו כחומרת התקיפה כך חומרת הענישה.

5.המאשימה סבורה כי מתחם הענישה במקרה דנן נע בין מס' חודשי מאסר בפועל, אשר יכול וירוצו בעבודות שירות ועד 14 חודשי מאסר בפועל. במקרה דנן עותרת המאשימה לגזור על הנאשם עונש ברף הבינוני של מתחם זה, מאסר מותנה וקנס, וזאת נוכח האלימות בה נקט הנאשם, השימוש באלכוהול עובר לאירוע המתואר בכתב האישום המתוקן ועברו הפלילי.

טיעוני ב"כ הנאשם לעונש:

6.ב"כ הנאשם טען כי עסקינן בתקיפה אשר בגינה המתלוננת לא נפגעה כלל. באשר לאיומים, מדובר באמרה עלובה אשר נאמרה אגב שתיית אלכוהול. הנאשם חי עם המתלוננת 8 שנים, יש להם 2 ילדים וזו מעידתו הראשונה בעבירות מסוג זה, ואף עברו אינו מכביד. הנאשם הודה והביע חרטה על מעשיו, ובכך אף חסך את עדות המתלוננת.

7.ב"כ הנאשם הפנה לפסקי דין רבים מהם עולה, לטענתו, כי מתחם הענישה הראוי בנסיבות המקרה, הינו החל ממאסר מותנה עד למספר חודשי מאסר בפועל, אשר ניתן לרצותם בעבודות שירות.