מדינת ישראל נ' ו.

מה הנפקות של ויתור מתלונן נפגע עבירה על פיצוי שנפסק לטובתו לאחר מתן גזר הדין? וכיצד על בית המשפט לנהוג במקרה זה? אלה עיקר השאלות המתעוררות בבקשה הנוכחית. שאלה נוספת שמתעוררת – האם לבית משפט סמכות לדון מחדש בתנאי תשלום הפיצוי לאחר שניתן גזר הדין? שאלות אלה נדונות על רקע גזר הדין שניתן בתיק זה בו הוטל על הנאשמת פיצוי בסך של 5000 ₪, לטובת שני מתלוננים.

ההליכים עד כה

1. הנאשמת הורשעה על פי הודאתה בשני כתבי אישום שצורפו לאותו הליך. בכתב האישום שהוגש בת"פ 32053-08-12 הורשעה הנאשמת בעבירה של מסירת ידיעות כוזבות לפי סעיף 243 סיפא לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין). לפי עובדות כתב האישום, ביום 16.9.2011 מסרה הנאשמת הודעת כזב במשטרה לפיה המתלונן ו"א כלא אותה בדירה במשך שלושה ימים, שבמהלכם אנס אותה עשר פעמים, עד אשר ביום 16.9.2011, כאשר המתלונן ו"א ישן, היא לקחה את המפתחות מכיסו וברחה מהדירה. בגין דברי הכזב של הנאשמת המתלונן ו"א היה נתון במעצר בין התאריכים 16.9.2011 עד 18.9.2011.

    

2. בכתב אישום נוסף שהוגש בת"פ 18107-08-14 הורשעה הנאשמת בעבירות של חבלה ופציעה בנסיבות מחמירות לפי סעיפים 334 ו-335(ב) לחוק העונשין, והחזקת סכין למטרה לא כשרה לפי סעיף 186(א) לחוק העונשין. על פי עובדות כתב האישום בתיק זה, ביום 27.3.2014 סמוך לשעה 23:30 ברחוב שטיינברג 32 בקרית אתא, ארבה הנאשמת לבעלה לשעבר, המתלונן א"ו, עת ירד מרכבו, ופצעה אותו באמצעות סכין שאחזה בידה כך שדקרה אותו בבטנו. כתוצאה ממעשי הנאשמת נגרם למתלונן פצע.

    

3. לאחר שבפני בית המשפט הונח תסקיר שירות המבחן שהצביע על הליך שיקומי בו מצויה הנאשמת, הוטלו על הנאשמת עונשים שלא כללו מאסר. תחת זאת הוטל בין היתר פיצוי בסך של 5000 ₪ לטובת כל אחד מן המתלוננים והנאשמת הועמדה בצו מבחן למשך 18 חודשים. עיקר האפיק השיקומי הוא בשהיית הנאשמת במוסד "אופק נשי" וטיפול שכלל בין היתר גמילה מסמים ואלכוהול.

    

4. הנאשמת לא שילמה את הפיצוי שהוטל עליה ומכאן הבקשה המונחת לפניי. יובהר כבר עתה כי אמנם הבקשה הוגשה על ידי המוסד הטיפולי "אופק" נשי, אך אין בידי לקבל את טענת המאשימה לפיה דין הבקשה להידחות מטעם זה. באופן מהותי המדובר בבקשה של הנאשמת, וכך יש להתייחס אליה.

    

   הבקשה הנוכחית וטענות הצדדים