מדינת ישראל נ' ג'רדאת

1.   לפניי בקשה להארכת מעצרו של המשיב בפיקוח אלקטרוני, לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים) בתשעים ימים, החל מיום 18.10.2017, או עד למתן פסק דין, בתפ"ח 6710-02-16, בבית המשפט המחוזי בירושלים, לפי המוקדם.

רקע והליכים קודמים

2. נגד המשיב הוגש, ביום 3.2.2016, כתב אישום המייחס לו ביצוע עבירת שוד, לפי סעיף 402(ב), בנסיבות סעיף 29(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977. על פי עובדות כתב האישום, המשיב קשר קֶשֶר עם שני אחרים לשדוד רכב. לשם כך, ביימו השלושה תאונת דרכים עם רכבה של המתלוננת. כאשר עצרה המתלוננת את רכבה בשולי הדרך, משך אותה אחד משותפיו של המשיב באלימות אל מחוץ לרכב והטילה על הכביש, ולאחר מכן נכנס למושב הנהג ברכבה ונמלט מהמקום. עוד נטען בכתב האישום, כי המתלוננת, אשר אחזה בצדו של הרכב, נגררה על הכביש מספר מטרים בעקבותיו, וכתוצאה מהאירוע נגרמו לה פגיעות גופניות וטראומה נפשית. נטען בנוסף, כי המשיב, יחד עם השותף האחר, נסעו מהמקום אף הם, כאשר הם מותירים את המתלוננת כשהיא שרועה וחבולה על הכביש.

3. בד בבד עם הגשת כתב האישום, הגישה המבקשת בקשה לעצור את המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו. נטען בבקשה, כי ברשות המבקשת ראיות לכאורה, להוכחת אשמתו של המשיב. עוד נטען, כי לנוכח האלימות החמורה שבה נקטו המשיב ושותפיו כלפי המתלוננת, ובשים לב לעובדה כי הם תושבי כפר עקב, "שאינו בשטחי מדינת ישראל", קמות בעניינם עילות מעצר, לפי סעיפים 21(א)(1)(ב) ו-21(א)(1)(4) לחוק המעצרים. המבקשת הוסיפה וטענה, בעניינו של המשיב, כי לחובתו עומד עברו הפלילי, לרבות שתי הרשעות בגניבת כלי רכב, אשר בגינן הוא ריצה מאסר בפועל. על יסוד האמור, טענה המבקשת, כי חלופת מעצר בעניינו של המשיב לא תסכון. ביום 18.2.2017, קבע בית המשפט המחוזי, כי קיימת תשתית ראייתית לכאורית בעניינו של המשיב, כמו גם עילת מעצר שעניינה מסוכנות, לשלום הציבור ולביטחונו. עם זאת, הורה בית המשפט המחוזי על הכנת תסקיר מעצר בעניינו של המשיב, אשר יכלול התייחסות לאפשרות של מעצר בתנאי פיקוח אלקטרוני. ביום 16.3.2017, ולאחר שהוגשו תסקיר מעצר ותסקיר משלים בעניינו של המשיב מטעם שירות המבחן, הורה בית המשפט המחוזי על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו. ביום 9.5.2017, דחה בית המשפט המחוזי בקשה מטעם המשיב לעיין מחדש בהחלטתו, מיום 16.3.2017. ביום 27.10.2016, נעתר בית המשפט המחוזי לבקשה נוספת לעיון מחדש בהחלטה זו, והורה על מעצרו של המשיב בתנאי פיקוח אלקטרוני. בהמשך לכך, הוארך מעצרו של המשיב בתנאי פיקוח אלקטרוני פעמיים נוספות, בהסכמתו (בש"פ 8239/16, מפי השופט נ' סולברג, ובש"פ 531/17, מפי השופטי' עמית).

4. ביום 23.4.2017, הגישה המבקשת בקשה שלישית להארכת מעצרו של המבקש, וביום 24.4.2017, הורתה השופטת ד' ברק ארז על הארכת מעצרו של המשיב בתנאי פיקוח אלקטרוני, עד ליום 19.7.2017 (בש"פ 3401/17). הימשכות הליכי המשפט מעבר להארכת המעצר השלישית, הובילה לבקשה רביעית, מיום 16.7.2017, לה נעתרה השופטת ד' ברק ארז ביום 19.7.2017. עם זאת, הורתה השופטת ברק ארז, כי יתאפשרו למשיב חלונות התאווררות מהמעצר בפיקוח אלקטרוני, למשך כשלוש שעות מידי יום, בין השעות 13:00-10:00.

הבקשה להארכת המעצר בתשעים ימים נוספים

5. ביום 28.9.2017, הגישה המבקשת בקשה חמישית להארכת מעצרו של המשיב בפיקוח אלקטרוני, בתשעים ימים, החל מיום 18.10.2017. בבקשה נטען, כי מעשיו של המשיב מלמדים, מעצם טיבם ונסיבותיהם, על המסוכנות הרבה הנשקפת ממנו. עוד נטען, כי המשיב, יחד עם שניים נוספים, לקח חלק בשוד אלים ואכזרי של המתלוננת, לאחר תכנון וביום תאונת דרכים, בכדי להוציא לפועל את תכניתם. המבקשת טענה בנוסף, כי מסוכנותו של המשיב נלמדת גם מעברו הפלילי, הכולל הרשעה בעבירות של גניבת כלי רכב, אשר בגינה ריצה המשיב 36 חודשי מאסר בפועל, וכי המשיב ביצע את העבירה דנן, שעה שתלוי ועומד נגדו עונש מאסר מותנה, ובעודו אסיר ברישיון.

6. אשר להליך העיקרי, מסרה המבקשת כי עד כה התקיימו 8 ישיבות הוכחות, וקבועים שני מועדי הוכחות נוספים, בתוך תקופת הארכת המעצר המבוקשת.