מדינת ישראל נ' ג.

האישום וההרשעה 

1.הנאשם הורשע, על יסוד הודאתו בכתב אישום מתוקן, בעבירות של זיוף בכוונה לקבל באמצעותו דבר לפי סעיף 418 אמצעיתה לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין") ושימוש במסמך מזויף לפי סעיף 420 וסעיף 418 אמצעיתה לחוק העונשין.

2.לפי כתב האישום המתוקן, במועד כלשהו לפני 15.12.2014, קיבל לידיו הנאשם שיק ריק שמספרו הסידורי הוא ***** מבנק הפועלים, מתוך פנקס השיקים של ג. ת. (להלן: "המתלוננת"), שנגנב מדירתה בשנת 2009. הנאשם זייף את השיק, בכוונה לרמות, בכך שרשם את השיק לפקודת רונן בכר (להלן: "המוכר"), בסכום של 1,000 ₪, כשתאריך הפירעון הוא ליום 15.12.2014. לבסוף, חתם הנאשם על השיק בשמה של המתלוננת, באופן הנחזה להראות כאילו מילוי השיק וחתימתו נעשו בהסכמת המתלוננת. הנאשם מסר את השיק המזויף למוכר כתשלום ראשון מתוך שניים עבור אופניים חשמליים, שרכש ממנו, ולאחר מכן קיבל את האופניים החשמליים לידיו.

טיעוני הצדדים לעונש

3.ב"כ המאשימה, גב' סיון גולדרינג, עתרה למתחם ענישה שבין מאסר מותנה למספר חודשי מאסר בפועל וביקשה להטיל על הנאשם עונש המצוי ברף הבינוני של מתחם הענישה. צוין עברו הפלילי של הנאשם הכולל עבירות מרמה (הוצג גיליון הרשעות קודמות וסומן ת/1). ב"כ המאשימה עמדה על חומרת העבירות שביצע הנאשם ועל עזות המצח בה פעל, הן כלפי המתלוננת והן כלפי מוכר האופניים. התובעת הפנתה לתסקיר שירות המבחן וציינה כי שירות המבחן זיהה דפוסי מרמה וניצול אצל הנאשם. נטען כי הנאשם ביקש להפחית מאחריותו למעשיו, בכך שטען שגם המתלוננת השתמשה באופניים החשמליים שרכש, כך שהוא נוטה להאשים אחרים בכישלונותיו. נמסר כי הוסכם בין הצדדים לפסיקת פיצוי בסך 2,000 ₪ למוכר (כאשר 500 ₪ מתוכם כבר שולמו).

4.ב"כ הנאשם, עו"ד נמרוד אבירם, עתר להטלת עונשים מותנים, פיצויי כספי למוכר כפי שסוכם, ופיצוי למתלוננת. הסנגור טען כי ענישה בדרך של מאסר, גם בריצוי בעבודות שירות, תפגע ביכולתו של הנאשם להשתכר ולמלא אחר התחייבויותיו הכספיות, הכוללות בין היתר תשלום מזונות לילדיו הקטינים. נטען כי הנאשם דל באמצעים והוכרז כפושט רגל. הוצג צו כינוס (נ/2). הסנגור עמד על חומרת העבירה ונסיבותיה וטען כי רף הענישה בנסיבות המקרה נמוך מזה שהציגה המאשימה. לטענתו הזיוף והשימוש בשיק המזויף הנם בגדר אירוע אחד כאשר הסכום שנרשם על גבי השיק לא היה גבוה וכי השיק היה מבוטל עוד קודם לשימוש שעשה בו הנאשם. נטען כי כתב האישום תוקן לקולה, כך שהוסרה עבירה חמורה יותר של קבלת דבר במרמה. נמסר כי האופניים החשמליים שנרכשו באמצעות השיק המזויף נועדו הן לשימוש בידי הנאשם והן לשימושה של המתלוננת, אשר ידעה על דבר העבירה. נמסר כי הנאשם כבד שמיעה באוזן ימין. הוצג מסמך רפואי מבית חולים סורוקה מיום 28.7.2010 (נ/1). הסנגור הפנה לפסיקה.