מדינת ישראל נ' ב. מחמוד - עבודות פיתוח ובניה בע"מ ואח'

הכרעת דין

כתב האישום וההליכים

כתב האישום מייחס לנאשמים ביצוע עבודת בניה באסבסט ללא אישור בניגוד לתקנה 29(ה) לתקנות בטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות הציבור והעובדים באבק מזיק), התשמ"ד-1984 (להלן:"התקנות") וסעיפים 71א ו- 71 ד לפקודת בריאות העם 1940 (להלן: "הפקודה"). באשר לנאשמים 1 ו-2 מייחס כתב האישום גם ביצוע עבודה בניה באסבסט ללא ציוד מגן אישי מתאים בניגוד לתקנה 5 לתקנות וסעיפים 71א ו-- 71 ד לפקודה וכן ביצוע עבודה באסבסט ללא שילוט אזהרה בניגוד לתקנה 11(ב) לתקנות וסעיף 71א, 71 ד לפקודה.

הנאשמת 1 (להלן: "הנאשמת") הינה חברה פרטית מאוגדת כדין, העוסקת בין היתר, בעבודות פיתוח ובניה, והנאשם 2 הינו המנהלה.

הנאשם 3 מתגורר במשק מס' 102 במושב רמות נפתלי (להלן: "המשק"). ובו החזיק בסככת לול ועליה גג אסבסט בשטח של כ-300 מ"ר (להלן: "הסככה").

על פי הנטען בכתב האישום, התקשר הנאשם 3 עם הנאשמת בהסכם מיום 3.6.04 לפירוק גג הסככה.

בתחילת חודש יוני 2004 או בסמוך לכך, פורק גג האסבסט של הסככה, והוסר ופונה ע"י הנאשם 2 ששימש אז כמנהל עבודה מטעם הנאשמת, וזאת עבור ובהזמנת הנאשם 3. הנאשמים 2 ו-3 ביצעו את העבודה, ללא ציוד מגן אישי מתאים וללא שילוט אזהרה בניגוד לתקנות.

עבודת פירוק גג האסבסט, בוצעה ללא אישור מטעם הוועדה הטכנית.

בתשובתו לכתב האישום ביום 10.2.10, הודה הנאשם 2 בשמו ובשמה של הנאשמת בביצוע עבודה אצל הנאשם 3, אך לטענתו לא הוא פירק את הלול אלא מסר את העבודה לחברו עטאללה זידאן והלה פירק את הלול. כן אישר שקיבל את התמורה עבור העבודה מן הנאשם 3 שאמר לו שיש אישורים.

ביום 10.6.2010, הופרד הדיון בין הנאשמים 1-2 לבין הנאשם 3. וכן תוקן כתב האישום באופן שהנאשם 3 נוסף לרשימת עדי התביעה.

ביום 1.7.2010 הורשע הנאשם 3, על יסוד הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בעבירה של ביצוע עבודות באסבסט ללא אישור כמפורט בכתב האישום, ודינו נגזר לקנס בסך 15,000 ₪ והתחייבות בסך 30,000 ₪ להימנע במשך 3 שנים מן העבירה בה הורשע.

הכרעת דין זו ניתנת, איפוא, בעניינם של הנאשמים 1 ו-2.

השאלות שבמחלוקת

כאמור, הודה הנאשם 2 בביצוע העבודה נשוא כתב האישום כמנהלה של הנאשמת 1. מטעם ההגנה לא הובאה כל ראיה, והנאשם ויתר על זכותו להעיד, לאחר שהובהרה לו משמעות אותו ויתור, וממילא לא הוכחה גם הטענה כי העבודה בוצעה בפועל על ידי עטאללה זידאן ולא על ידי הנאשם 2.

בסיכומיו, זנח הסנגור כל טענה בנוגע לעצם ואופן ביצוע העבודה על ידי הנאשמים כפי שנטען בכתב האישום, וכפי שהעידו עדי התביעה. בראשית הסיכומים אמר הסנגור מפורשות כי טענתו היחידה היא כי התביעה לא הוכיחה מעבר לספק את היסודות העובדתיים של העבירות נשוא כתב האישום, ובכך כוונתו להוכחת העובדה כי החומר שפורק הוא אכן אסבסט כהגדרתו בחוק, וממילא, כי בוצעה עבירה כלשהי באופן פירוק וסילוק גג הסככה.

משכך, אמנע מניתוח הראיות להוכחת העובדות המוסכמות, ואתייחס אליהן בקצרה בלבד.

בהמשך, אדון באותן עדויות, בקשר לשאלה אם הוכחה העובדה השנויה במחלוקת – כי העבודה בוצעה אכן באסבסט.

מטעם התביעה העידו מישל מור יוסף, מפקח המשטרה הירוקה במשרד להגנת הסביבה, עידו סמילנסקי, מרכז בכיר לסביבה חקלאית במחוז צפון של המשרד להגנת הסביבה ומפקח אסבסט וכן אופיר פנסטר, הוא הנאשם 3 (להלן: "פנסטר") אשר העידו על ההתקשרות, על ביצוע העבודה על ידי הנאשמים, על אופן ביצוע העבודה (ללא מסכות או כפפות וללא גידור או שילוט), על האסבסט שנמצא בשטח לאחר הפירוק, היקפו ומצבו – מנותץ ומפורק, והטיפול שניתן לו, וכן הדברים שנשמעו מפי הנאשם 2 באותו מעמד, הן בעל פה והן במסגרת הודעה שנגבתה ממנו (ת/4) בה הודעה למעשה בכל המיוחס לו בכתב האישום, לרבות היות החומר אסבסט. כן הוגשו תצלומים (ת/3 ו- ת/8) של מקום ביצוע העבודה ושברי האסבסט שנותרו בו.

לבסוף הוגשה גם תעודת עובד ציבור של הגב' תמר בר-און (ת/9), ולפיה לא הוגשה לועדה הטכנית לאבק מזיק כל בקשה לאישור עבודות בניה באסבסט בסככה, וכי הנאשם 2 אינו קבלתן בעל אישור הועדה הטכנית לאבק מזיק לביצוע עבודות בניה באסבסט.

תקנה 1 מגדירה "עבודת בניה באסבסט" כך: