מדינת ישראל נ' אל ע'

החלטתי לקבל את טענת הזוטא, ולזכות את הנאשם מחמת הספק מהעבירות המיוחסות לו בכתב האישום.

כתב האישום

1.כתב האישום המתוקן כולל ארבעה אישומים. באישום הראשון מיוחסות לנאשם עבירות של לקיחת שוחד לפי סעיף 290(א) לחוק העונשין, החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית (2 עבירות) לפי סעיף 7(א)+(ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש) (בכתב האישום המתוקן נפלה טעות סופר ונכתב בטעות סיפא, אך הכוונה לרישא), ועבירה של אספקת סם מסוכן לפי סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש).

באישום השני מיוחסות לנאשם עבירות של בקשת שוחד לפי סעיף 294(א) לחוק העונשין, קשירת קשר לפשע, לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, אספקת סם מסוכן לפי סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש), הכנסת ציוד קצה רט"ן לבית הסוהר, לפי סעיף 52(ב)(2)(א) לפקודת בתי הסוהר, והעברת ציוד קצה רט"ן לאסיר לפי סעיף 52(ב)(2)(ג) לפקודת בתי הסוהר.

באישום השלישי מיוחסות לנאשם עבירות של הדחה בחקירה לפי סעיף 245 (ב) לחוק העונשין, הכנסת ציוד קצה רט"ן לבית הסוהר, לפי סעיף 52(ב)(2)(א) לפקודת בתי הסוהר, והעברת ציוד קצה רט"ן לאסיר לפי סעיף 52(ב)(2)(ג) לפקודת בתי הסוהר.

באישום הרביעי מיוחסות לנאשם עבירות של לקיחת שוחד לפי סעיף 290(א) לחוק העונשין, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 415 סיפא לחוק העונשין, החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית לפי סעיף 7(א)+(ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש), ושיבוש מהלכי משפט לפי סעיף 244 לחוק העונשין.

על פי כתב האישום, בזמנים הרלבנטיים שירת הנאשם בשירות בתי הסוהר בכלא שקמה, והיה עובד ציבור.

על פי האישום הראשון, במועד כלשהו שאינו ידוע במדויק בפברואר 2019 או בסמוך לכך, בכלא שיקמה, פנה אל הנאשם האסיר א.צ. ("א.") וביקש ממנו להכניס עבורו לכלא כמות מסוימת (אצבע) של סם מסוכן מסוג חשיש. א. הבטיח לנאשם תשלום של 2,000 ₪ תמורת הסם, הנאשם נענה לפנייתו וקשר עמו קשר לספק לו סמים, תמורת שוחד.

במסגרת הקשר הנ"ל ולשם קידומו, במועד שאינו ידוע במדויק, רכש הנאשם מאדם שזהותו אינה ידועה, אצבע חשיש ("האצבע") תמורת 50 ₪. הנאשם הכניס את האצבע לקופסת סיגריות, הגיע לכניסה לכלא, עבר את הבידוק כשהוא מתנהג כאילו מדובר בכניסה שגרתית של סוהר לכלא, והכניס את קופסת הסיגריות ובתוכה הסם לכלא שיקמה.

בחדר האוכל שבכלא מסר הנאשם לא. את קופסת הסיגריות ובתוכה האצבע, ולאחר מסירת הסם לא. נפגשו הנאשם וא. בכלא והנאשם ביקש ממנו את התשלום עבור הסם. א. ענה לנאשם כי ישלח אותו למישהו שייתן לו את הכסף ועוד מתנה קטנה.

בהנחיית א., במועד כלשהו שאינו ידוע במדויק בפברואר 2019 או בסמוך לכך, נסע הנאשם למקום בו היה במועד מסוים אמור לפגוש אדם שייתן לו כסף. למקום הנ"ל הגיע במכונית אדם שזהותו אינה ידועה ונתן לנאשם סכום של 1,000 ₪ וכמות מסוימת, של סם מסוכן מסוג חשיש ("הסם").

הנאשם נטל את ה- 1,000 ₪ לכיסו, את הסם חילק לשלושה חלקים, והניח בתוך קופסת סיגריות שהסתיר בביתו.

על פי האישום השני, למחרת היום בו קיבל הנאשם 1,000 ₪ ואת הסם, פגש הנאשם את א. בכלא, הנאשם אמר לא. כי שיקר לו, א. ענה לנאשם כי כאשר יכניס את חצי הפלטה לכלא, הוא ימכור את הסם לאסירים, ירוויח מכך כסף רב וישלם לנאשם.

בשעה מאוחרת יותר שוב פגש הנאשם את א. שהציע לו להכניס לכלא טלפון סלולרי. הנאשם ביקש מא. 20,000 ₪ תמורת הברחה נוספת לכלא, וא. הציע לנאשם 25,000 ₪ תמורת הכנסת טלפון סלולרי והסם גם יחד.

הנאשם נענה להצעתו של א. וקשר עמו קשר להבריח לכלא סמים וטלפון סלולרי תמורת שוחד.

במסגרת הקשר הנ"ל ולשם קידומו, פנה הנאשם אל ח. א.ע. ("ח.") וביקש ממנו לרכוש עברו שני טלפונים סלולריים וכרטיסי סים. ח. הסכים ורכש את הפריטים הנ"ל והביאם לנאשם. הנאשם נטל מכשיר טלפון נייד אחד ואת השני השאיר אצל ח..