מדינת ישראל נ' אזברגה

הנאשם הורשע על פי הודאתו כי ביום 22.6.16 בסמוך לשעה 22:25 עת נהג רכב פרטי בכביש 6 ק"מ 57 מצפון לדרום גרם לתאונה בה נגרמו לאדם (הולך רגל במקום) חבלות של ממש.

בזמן התאונה בוצעו במקום התאונה עבודות כביש וזאת בנתיב השמאלי של כיוון נסיעת הנאשם.

במקום התאונה הוצבו מבעוד מועד תמרורים לסימון העבודות כמתואר בעובדה 2 של כתב האישום.

הנאשם נהג רכבו במהירות בלתי סבירה לתנאי הדרך המתוארים לעיל, לא שם ליבו לסימני הדרך שכללו תמרור "עבודות בכביש" , סטה ימינה, איבד שליטה על רכבו, פגע במעקה הבטיחות, הסתבסב ופגע בהולך הרגל צ. א. שהיה במקום לצורך העבודות בכביש.

כתוצאה מהתאונה נגרמו להולך הרגל חבלות גוף קשות כמתואר בעובדה 6 של כתב האישום והוא עבר אשפוז וטיפול ממושך כולל ניתוח ושיקום לאחריו.

המדינה הגישה כתב אישום כשנה לאחר האירוע התאונתי וביום 14.1.19 נפסל הנאשם מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה עד לתום ההליכים המשפטיים כנגדו.

לאחר שהנאשם הודה ולקח אחריות מלאה על מעשיו (ללא כל הסדר עם המדינה), נשלח הוא לקבלת תסקיר של שירות המבחן למבוגרים וזה הוגש ביום 7.5.19.

ביום 29.6.20 טענו הצדדים בפני לעונש וביום 11.8.20 השלימה ההגנה טיעוניה לעונש בפרשה זו.

המדינה בטיעוניה סברה כי רף רשלנות הנאשם גבוה, ובהינתן שנגרמו בשל רשלנות זו חבלות קשות של ממש, יש הצדקה לענישה מחמירה הכוללת אף רכיב של מאסר.

בבדיקה שערכה המדינה עם הנפגע (משפחתו- אמו) הודיע הנפגע כי אין הוא מעוניין להגיע ולהעיד טרם יינתן גזר דינו של הנאשם בתיק זה.

לא הובאו בפני בית המשפט ראיות חדשות באשר למצבו הבריאותי הנוכחי של הנפגע בתיק זה, כך שמסמכיו הרפואיים של הנפגע בסמוך לאחר התאונה (וכן מסמכים משנת 2018) הם המהווים אינדיקציה לפגיעותיו בפרשה זו.

המדינה ביקשה מבית המשפט לדחות את המלצות שירות המבחן לענישה בעלת אופי שיקומי, זאת נוכח רף החבלות בפרשה זו על רקע מדרג הרשלנות שלשיטת המדינה גבוה.

ב"כ הנאשם טען כי בפרשה זו יש לבחון את רשלנות הנאשם גם על רקע רשלנותם התורמת של משלטי זירת התאונה לצורך עבודות הכביש במקום ורשלנותו הלכאורית של ע.ת 3 בכתב האישום.

לשיטת ההגנה קושי ממשי היה לנהגים המתקרבים להבחין מבעוד מועד בקיומן של עבודות במקום ולא ברור כיצד כתב אישום המייחס רשלנות למנהל העבודה במקום לא הוגש.