מדינת ישראל נ' אבישר

בפני תובענה שהגישה התובעת כנגד הנתבעת 1 (להלן – "הנתבעת") והנתבעת 2 היא האגודה השיתופית (להלן – "האגודה השיתופית"), למתן צווים כנגד הנתבעת לאיסור שימוש חורג במשק ובמבנים הקיימים בו ולהסרת כל בניה בלתי חוקית והשבת המצב לשטח חקלאי כפי שהיה טרם בנייתו.

בהמשך לתביעה שבפני הגישה התובעת כנגד הנתבעת תביעה נוספת לביהמ"ש המחוזי מרכז בת"א 66115-10-18 לדמי שימוש ראויים על סך של כ- 5,000,000 ₪.

הרקע וההליך

1. רשות הפיתוח הינה הבעלים הרשום של המקרקעין במושב גנות והתובעת מנהלת את המקרקעין מכוח חוק רשות מקרקעי ישראלי התש"ך-1960 (להלן – "רמ"י").

    

2. הנתבעת היא בעלת זכויות 'בר רשות' והמחזיקה בנחלה מס' x הידועה כגוש x חלקה x שהינם חלק מהמקרקעין שבניהול התובעת (להלן – "המשק"). הנתבעת היא בתם של ה"ה מקס וסול שגיא ז"ל שהיו 'ברי רשות' במשק טרם החזקתה.

    

3. בהתאם לחוזה המשבצת שנחתם בין התובעת לאגודה השיתופית קיבלה האגודה לחזקתה את מקרקעי המושב ומתוקף הסכמה זו נמסר המשק לשימוש הנתבעת (נספח 2).

    

4. לאחר הגשת התובענה הגיעו התובעת והאגודה השיתופית להסדר אשר קיבל תוקף פסק דין ביום 4.8.16, ולפיו הצהירה האגודה השיתופית כי אינה מסכימה ולא הסכימה לשימושים שאינם חקלאיים במקרקעין וכי תכבד כל החלטה שתינתן כנגד הנתבעת ובלבד שלא יגרע מזכויות האגודה ולא ייפסק כנגדה סעד כספי או אופרטיבי.