מדינת ישראל נ' אבו דעוף

הנאשם שלפני הורשע, על בסיס הודאתו, בעבירות של נהיגה בזמן פסילה, נהיגה כשרישיון הנהיגה פקע, בתקופה העולה על שנה, ונהיגה ללא ביטוח.

על פי כתב האישום, ביום 6.10.17, סמוך לשעה 21:40, נהג הנאשם ברכב פרטי, מ.ר. 6958927, בכביש 805, צומת המחצבה, כשהודע לו שהוא פסול מנהיגה, בתיק 11887-08-16, מיום 27.9.16, למשך 5 חודשים, בהעדרו. ביום 5.4.17 הודע לו על הפסילה על ידי השוטר שבתאי כהן, והנאשם חתם בנוכחותו על אזהרה. אותה עת נהג ללא תעודת ביטוח תקפה, כשרישיון הנהיגה פקע ביום 15.9.10.

יצוין שבכתב האישום נפלו מספר טעויות. בהוראות החיקוק צוינה עבירה של רישיון רכב שפקע בתקופה העולה על שנה, על אף שבעובדות כתב האישום צוינה עבירה של נהיגה כשרישיון הנהיגה פקע. נוסף על כך, מעובדות כתב האישום לא ברור האם הנאשם הפקיד רישיון כשהודע לו על הפסילה, ביום 5.4.17, אם לאו.

טיעוני הצדדים

ב"כ המאשימה עתר להשית על הנאשם מאסר בפועל, שיכול ויהא בעבודות שירות, שלא יפחת מחמישה חודשים, מאסר על תנאי, פסילה בפועל, שלא תפחת משנה, תוך הפעלת הפסילה בתיק 5199-06-17, במצטבר, פסילה על תנאי ארוכה ומרתיעה, קנס והתחייבות. צוין שמדובר בעבירות של נהיגה בזמן פסילה, כשרישיון הנהיגה פקע זה 7 שנים. הנאשם נוהג משנת 2005 ולחובתו 9 הרשעות קודמות, שתי ההרשעות האחרונות הן משנים 2016 ו – 2017, בגין נהיגה כשרישיון הנהיגה פקע למעלה משנתיים. צוין שחומרת מעשיו מתבטאת בכך שהנאשם נהג בכביש בינעירוני, בהיותו פסול משני תיקים, בהעדרו. צוין שמלבד האמור בכתב האישום, הנאשם פסול גם מתיק 5199-06-17, בבית משפט לתעבורה בעכו, מיום 10.7.17, לתקופה של 6 חודשים, וככל הנראה דבר הפסילה לא נודע לו ועל כן לא יוחסה לו בכתב האישום עבירה של נהיגה בפסילה גם בגין תיק זה. נטען שמתחם העונש ההולם נע בין מאסר בפועל, לתקופה של 4 חודשים, שיכול ויהא בעבודות שירות, למאסר בפועל של עד 30 חודשים, נוסף לרכיבי ענישה נוספים. המאשימה ביקשה למקם את הנאשם ברף הנמוך של המתחם, בהתחשב בנסיבות העניין, בעברו ובנסיבותיו האישיות, שיכלול מאסר בעבודות שירות.

הסנגור עתר, מנגד, להסתפק בענישה צופה פני עתיד, שתכלול מאסר על תנאי ארוך והתחייבות. צוין שהנאשם הודה בהזדמנות הראשונה, חסך מזמנו של בית המשפט, ונטל אחריות על ביצוע העבירות. צוין שרישיונו של הנאשם הוגבל עקב חובות בהוצל"פ והוגשה בקשה לפשיטת רגל לצורך הסדרת החובות. נטען שבתיק המקור הופקד רישיון הנהיגה, אם כי לבית המשפט לא הוצגה אסמכתא לעניין זה. נטען שהנאשם, יליד 1986, קבלן לעבודות בנין, ברחבי הארץ, מפרנס יחיד, ומסייע לאמו, שמרותקת לכסא גלגלים ולאביו החולה. בית המשפט הופנה לפסיקה תומכת. יצוין שבדיון האחרון, ביום 23.2.20, עתר הסנגור להפניית הנאשם לקבלת תסקיר מבחן, אולם בהחלטתי, במסגרת הדיון, בקשתו נדחתה תוך שצוין שהתיק ממתין לטיעונים לעונש עוד מיום 9.7.18, מאז התקיימו 3 דיונים, בהם הסנגור לא העלה בקשה דומה, ומכאן שאין הצדקה להיעתר לבקשה.

נהיגה בפסילה היא מבין העבירות החמורות ביותר בפקודת התעבורה, שהמחוקק אף ראה להורות בצידה על עונש של 3 שנות מאסר (סעיף 67 לפקודת התעבורה. התנהגותו של הנאשם משקפת זלזול בחוק ובהחלטת ביהמ"ש ואף סכנה ממשית לשלום הציבור (ראו רע"פ 3878/05 בנגוזי נ' מ"י (26.05.05)). העבירות בהן הורשע יש בהן לא רק דופי פלילי, אלא אף דופי מוסרי כפול, הסיכון המובהק לעוברי הדרך, ולנהג, והקשיים במימוש פיצויים, בעקבות תאונות דרכים, בעת נהיגה כזאת. (רע"פ 3943/11 אסלם ברהום נ' מ"י). ).

לצד עבירה זו, עבירות של נהיגה כשרישיון הנהיגה פקע, זה 7 שנים, ונהיגה ללא תעודת ביטוח. חומרתה של עבירה של נהיגה, כשרישיון הנהיגה פקע, עולה ככל שהזמן שחלף מיום הפקיעה ועד ביצוע העבירה גדל. זאת, נוכח המסוכנות והסיכון הכרוכים בה, והיות שכשירותו של נהג לנהוג לאחר זמן רב מוטלת בספק.

מדיניות הענישה הנהוגה