מדינת ישראל נ' א.

רקע

1. המאשימה הגישה נגד הנאשם כתב אישום המייחס לו עבירה של תקיפה סתם, לפי סעיף 379 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן – "חוק העונשין").

    

   לפי עובדות כתב האישום, ביום 26.5.2016 תקף הנאשם את שכנו בחדר המדרגות בבניין בכפר סבא, בכך שמשך את חולצתו, דחף אותו על ארון חשמל במקום וחנק אותו.

    

2. ביום 10.1.2017 התקבלה אודות הנאשם חוות דעת פסיכיאטרית בה נקבע כי בזמן ביצוע העבירה פעל הנאשם מתוך מצב פסיכוטי, לא יכול היה להבדיל בין טוב לרע ובין מותר לאסור ולא היה אחראי למעשיו. עוד נקבע כי בשלב זה הנאשם אינו כשיר לעמוד לדין.

    

   איש אינו חולק על תוקפה של חוות הדעת הפסיכיאטרית ועל מסקנותיה.

    

3. בדיון שהתקיים ביום 1.2.2017 הוגש לעיוני תיק החקירה וההגנה הבהירה כי אין היא חולקת על קיומן של ראיות לכאורה לביצוע המעשה המיוחס לנאשם בכתב האישום. לאחר העיון בחומר מסקנתי היא כי בדין לא חלקה הסנגורית המלומדת על קיומן של ראיות לכאורה לביצוע המעשים המיוחסים לנאשם בכתב האישום.

    

   בשלב זה בקשה ב"כ הנאשם להורות על זיכוי הנאשם, וב"כ המאשימה עתרה להפסיק ההליכים נגדו.

    

4. הוריתי לצדדים לסכם בכתב בסוגיה המשפטית. הסיכומים הוגשו. הגיעה עת הכרעה.