מדינת ישראל נ' א'

כתב האישום ומהלך הדיון.

הנאשם הואשם בכך שבעת נהיגתו ברכב פגע בהולך רגל, ג', יליד 1929, אשר חצה את הכביש, שלא במעבר חצייה, וגרם למותו.

הצדדים הגיעו להסדר טיעון במסגרתו סוכם כי הנאשם יודה במיוחס לו בכתב האישום, והצדדים לא יטענו טענות עובדתיות החורגות, סותרות או מוסיפות על האמור בכתב האישום. לעניין העונש סוכם כי המאשימה תגביל עצמה לעתור לתקופת מאסר אשר לא תעלה על 8 חודשים יחד עם רכיבי ענישה נוספים. בהמשך להסדר הטיעון הודה הנאשם והורשע בגרימת מותו של ג', והדיון נדחה לטיעונים לעונש.

לבית המשפט הוגש תסקיר שרות מבחן, וחוות דעת הממונה על עבודות השרות. בנוסף הוגש תצהיר נפגעת העבירה, ה', ביתו של המנוח, אשר לא נכחה דיון. אחותה של ה', ר', התייצבה לדיון, העידה בפני בית המשפט, ומסרה כי ה' "לא יכלה לעמוד כאן היום מבחינה נפשית". אלמנתו של ג' העידה אף היא בפני בית המשפט במסגרת הראיות לעונש. מטעם ההגנה העידו לעונש אביו של הנאשם וכן שוטר קהילתי אשר היו לו קשרי עבודה עם הנאשם, והוגשו מסמכים שונים אשר יפורטו בהמשך.

טיעונים וראיות לעונש מטעם המאשימה.

עדותה של ר'  ביתו של המנוח.

ר' תארה בעדותה, בכאב גדול, את הנסיבות בהן שמעה על הארוע בעודה שוהה בארגנטינה, מנסה ומצליחה לטוס לארץ, עוד באותו יום, מגיעה ישירות לבית החולים ומאבדת את אביה. ר' סיפרה כי אביה היה אדם בריא לחלוטין, "הכתר של המשפחה" , זהיר מאוד בדרכים, צנוע ועניו. עוד מסרה כי כתוצאה מהתאונה ואובדן האב, המשפחה לא מתאוששת. ר' תארה את הקשיים הנפשיים והגופניים, שלה, של אחותה ושל אמה, " מנסים להאחז בחיים, לשמוח, בריאים כבר לא נהיה.... המשפחה הרוסה לעולם לא נהיה בריאים לעולם לא נהיה מה שהיינו אני כל הזמן בתחלואה " בסיכומם של דברים ביקשה ר' כי בית המשפט יעשה צדק ויפסוק את העונש המירבי.

עדותה של מ' אלמנתו של ג'

מ' סיפרה לבית המשפט אודות הלחץ הנפשי במשפחה, לחץ שהיא לא עומדת בו, ובקשתה האחת היתה לסיים את המשפט כמה שיותר מהר. מ' תארה כי היא מתמודדת עם השכול שנים ארוכות ועם פציעות קשות. מ' מסרה בנוסף כי היא "לא מקנאה באף אחד, באנשים המסכנים שעושים עבירות כאלה, אף אחד לא יכול להחזיר את המת חזרה " .