מדינת ישראל נ' א.ס.י טכנולוגיות והנדסה בע"מ ואח'

החלטה

1.לפני בקשת הנאשמים לביטול החלטתי בדבר זימון עדי הזמה.

2.בדיון ההוכחות שהתקיים ביום 26.1.2014 העיד מר אולג כץ, מנהל ובעל מניות במאשימה 1. בעדותו העיד מר אולג כץ, כי הגיש תלונה על רישום כוזב במסמכי תאגיד, וזאת בגין זיוף מסמך שעליו נשאל במסגרת עדותו.

בסיום דיון ההוכחות ביקשה המאשימה לזמן כעדוֹת הזמה, בנוגע לטענתו של מר אולג כץ בנוגע לזיוף המסמך, את הגב' אתי מרחבי ואת הגב' יאנה חייקין. ב"כ הנאשמים לא התנגד לבקשה.

לפיכך בסיום דיון ההוכחות ניתנה החלטתי לפיה ב"כ המאשימה יזמן שתי עדות אלו לישיבת ההוכחות הבאה.

3.לאחר הדיון הגישו הנאשמים את הבקשה שלפני – לבטל את החלטתי בדבר זימון עדות ההזמה מאחר שלטענתם, המסמך שאליו התייחס מר אולג כץ בעדותו הוא מסמך לא קביל שכן מדובר בעדות מפי השמועה.

המאשימה, בתגובתה לבקשה, עמדה על כך ששתי העדות יוזמנו לעדות על מנת להזים את טענות הזיוף שייחס מר אולג לגב' מרחבי.

4.לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה, החלטתי כי אין מקום לבטל את החלטתי בנוגע לזימון שתי העדות כעדות הזמה.

המסגרת הנורמטיבית הרלבנטית היא זו המוסדרת בסעיף 165 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), תשמ"ב – 1982, הקובעת כי:

" בית המשפט רשאי להרשות לתובע להביא ראיות לסתור טענות העולות

מראיות ההגנה ואשר התובע לא יכול היה לצפותן מראש...".

המבחן הקובע למתן רשות לעדות הזמה, שמטיבה, ניתנת בתום פרשת ההגנה ולא במסגרת פרשת התביעה, הוא קיומן טענות שעלו מראיות ההגנה, היינו, במסגרת פרשת ההגנה, ואשר הפתיעו את המאשימה, שלא יכולה הייתה לצפותן מראש.

גרסתו של מר אולג כץ לפיה ישנו מסמך שזויף עלתה אך במסגרת פרשת ההגנה והמאשימה לא יכולה היתה לצפות טענה זו מראש ומשכך לא יכולה היתה להביא עדים או ראיות מטעמה, לעניין זה, במסגרת פרשת התביעה.

5.אין בטענת הנאשמים לפיה המסמך המתייחס לגב' אתי מרחבי מהווה עדות מפי השמועה – כדי למנוע מהמאשימה את האפשרות להזים את הטענה שהעלה בעדותו. אין באמור משום קביעה בדבר קבלת הראיה.

6. נוכח האמור, בקשת הנאשמים נדחית.

ניתנה היום, כ"ח אדר ב תשע"ד, (30 מרץ 2014), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: