מדינת ישראל נ' א. ושאחי הנדסה ובניה בע"מ ואח'

החלטה

עניינה של החלטה זו הינה בטענת ההתיישנות שהעלה ב"כ הנאשמים לעניין מועד הגשת כתב האישום.העבירה הנטענת בוצעה לכאורה ב-8/5/06. מועד הגשת כתב האישום המתוקן (בו נכלל לראשונה שמו של נאשם מס' 2) היה ביום 18/9/11. תעודת עובד ציבור הוגשה לראשונה ביום 6/9/10.

לטענת ב"כ הנאשם, בדיון שקויים בפני כב' הנשיאה – מאחר שחלפו יותר מ-5 שנים עד למועד בו הוגש כתב האישום כנגד מרשו – חלה התיישנות בתיק. על פי הנטען, הפעולה האחרונה שבוצעה בתיק הייתה ב- 4/6/06 (ככל הנראה נפלה בפרוטוקול טעות דפוס לעניין המועד) ולפיכך חלפו מעל 5 שנים במועד הגשת כתב האישום (המתוקן).

בתגובת ב"כ המאשימה לטענת ההתיישנות, טען ב"כ המאשימה, בדיון, כי הגשת תעודת עובד ציבור, ביום 6/9/10, מהווה אירוע מנתק, ולפיכך לא חלה התיישנות.

בהודעה נפרדת מטעמו, צירף ב"כ הנאשם פסיקה (של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב), על פיה אין בהגשת תעודת עובד הציבור, כדי להוות אירוע מנתק.

בתגובה שהוגשה ביום 25/12/11 על ידי ב"כ המאשימה, חזר ב"כ המאשימה על טענתו כי תעודת עובד ציבור מהווה אירוע מנתק (תוך הפנייה לפסקי דין אחרים). בכל מקרה, נטען, כי אף אם תתקבל טענת ב"כ הנאשם לעניין תעודת עובד ציבור, אין בכך די, כיוון שבפועל נעשו פעולות חקירה נוספות הקודמות לפעולה זו ונעשו אחרי 4/6/04. לדבריו, ביום 29/6/06 זומנה לחקירה בדואר רשום חברת כ.א.ז.ן שהנאשמת טענה כי היא קשורה עימה בהסכם, וכן זומנו מנהליה איאד סאלם שראחה ומואיד שראחה, וביום 11/9/07 זומנה החברה בשנית לחקירה. לפיכך,היה בפעולות חקירה אלו משום אירוע מנתק, ורק ממנה ניתן למנות את מועד ההתיישנות (המסתיים ב-10/9/12). עוד נטען כי לפי סעיף 22 לחוק עבירות מנהליות, לעניין התיישנות העבירה, רואים את מועד הטלת הקנס כמועד ההעמדה לדין. לפיכך, משביקשה נאשמת 1 להישפט לאחר מועד הטלת הקנס, לא חלה ההתיישנות לא לגביה ולא לגבי נאשם מס ' 2 – מנהלה - אשר הועמד לדין כמי שאחראי לעבירה של נאשמת 1

סעיף 9 (ג) לחסד"פ קובע את תקופות ההתיישנות השונות של דרגות העבירות הפליליות המנויות בחוק העונשין, וכך אומר הסעיף: 

"בפשע או בעוון אשר תוך התקופות האמורות בסעיף קטן (א) נערכה לגביהם חקירה על פי חיקוק או הוגש כתב אישום או התקיים הליך מטעם בית המשפט, יתחיל מנין התקופות מיום ההליך האחרון בחקירה או מיום הגשת כתב האישום או מיום ההליך האחרון מטעם בית המשפט, הכל לפי המאוחר יותר." דהיינו, מרוץ תקופת ההתיישנות מתחיל ביום ביצוע העבירה, עד לסיום התקופה – אלא אם כן נפסק המרוץ בשל אירוע מנתק.

3.בספרו של קדמי, על סדר הדין בפלילים (תשס"ג – 2003) חלק שני, בעמ' 963 – 965.) נאמר:

"מרוץ תקופת ההתיישנות מתחיל ביום ביצוע העבירה והוא נמשך עד לסיום התקופה; אלא אם כן – לגבי עוון או פשע – הוא נפסק בשל התרחשותו של "אירוע מנתק". הופסק המרוץ על ידי "אירוע מנתק", הריהו מתחיל מחדש – לאמור מתחילתו – והוא נמשך עד שתחלוף תקופת ההתיישנות ממועד האירוע המנתק; יופסק המרוץ – החדש – על ידי "אירוע מנתק" נוסף, תתחדש התקופה וחוזר חלילה. התקופה שחלפה עד ל"אירוע המנתק" – נמחקת כאילו לא חלפה כלל; והמניין מתחיל מלכתחילה.

"אירוע מנתק" לעניין זה הוא אחד משלושה אלה: עריכת חקירה על פי חיקוק באותה עבירה; הגשת כתב אישום בשל אותה עבירה; קיום הליך מטעם בית המשפט באותה עבירה."

4.בע"פ (ארצי) 67/09, מדינת ישראל נ' עוז אשור, מיום 13/4/10 נאמר בעניין דומה כי:"יש לדחות את טענת המערער כי השלמת החקירה כלפיו נעשתה לאחר תום תקופת ההתיישנות. אכן, המשיב זומן לחקירה בשנת 2008 (סעיפים 2 (ד) ו- (ה) לעיל), לאחר תום תקופת ההתיישנות, אך אין בכך בלבד כדי לשלול את האפשרות שבוצעה השלמת חקירה בתוך תקופת ההתיישנות בדרכים אחרות שאינן כרוכות בחקירת המשיב דווקא. השלמת חקירה שכזו אפשרית ואם היא מתקיימת, יש בה כדי לעצור את מרוץ תקופת ההתיישנות. "השלמת חקירה" - כמו גם "חקירה" - צריכה להבחן על פי טיבה ומהותה ולא על פי שמה או כינוייה. כך, למשל, ביצוע מהלך הקרוי "בדיקה" יכול להחשב גם הוא "חקירה", אם הוא נעשה במסגרת של חקירה רשמית ומסודרת ועל ידי הגורם המוסמך לכך. בהתאם לכך, פניית גורם חוקר אל גורם שלטוני אחר לקבלת מידע או מסמכים הנוגעים למושא חקירתו, יכול בהחלט להחשב כמהלך של חקירה או השלמת חקירה העוצר את מרוץ תקופת ההתיישנות".יש להוסיף ולציין כי בית הדין הארצי קבע עוד לעניין זה כי:"שאלה אחרת היא אם לנוכח טענת ההתיישנות שמעלה הנאשם, עלה בידי המדינה להוכיח בבית הדין שאמנם התקיימה אותה השלמת החקירה. כאן השאלה היא ראייתית. אין זה מספיק לטעון שהתקיימה השלמת חקירה אלא יש להוכיחה. הוכחה שכזו פשוטה יחסית ודי אם יעיד הגורם החוקר על מהלך החקירה שביצע כדי להרים את הנטל. כמובן שבהעדר הוכחה מספקת ולאור העובדה שמדובר במאטריה פלילית, הרי כל ספק יפעל לטובת הנאשם.

5.מפסיקה זו של בית הדין הארצי, ניתן, אפוא, ללמוד, כי גם הגשת תעודת עובד ציבור יש בה כדי להוות גורם מנתק, (כפי שגם נפסק במספר פס"ד של בתי הדין האזוריים לעבודה - כדוגמת ת"פ 426/08 (ירושלים) מדינת ישראל נ' אבי ארבלי מיום 23/9/09). אולם מעבר לכך - כל חקירה שנעשתה קודם לכן (ככל שתוכח כי אכן נערכה חקירה כזו), מהווה אירוע מנתק, השולל את טענת ההתיישנות.

6.מכל האמור – טענת ההתיישנות, נדחית. מועד להוכחות בעניינם של שני הנאשמים נקבע ליום 16/4/12 בשעה 14:0.

ניתנה היום, י"א חשון תשע"ב, 08 נובמבר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: