מדינת ישראל נ' תקוע(עציר)

החלטה

בפני בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים הפליליים המתנהלים כנגדו, וזאת לפי סעיף 21 (א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה מעצרים) התשנ"ו – 1996.

כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו סדרת עבירות של מעשה מגונה בקטינה, שטרם מלאו לה 14 שנים, והטרדה מינית של קטינות שטרם מלאו להן 15 שנים.

עפ"י עובדות כתב האישום, במהלך שנת 2009, במס' הזדמנויות, ברחובות העיר ראשון לציון, פנה המשיב ל-4 קטינות (בנות 8-12), ביקש מהן לחשוף בפניו את אברי מינן, וזאת תמורת סכומי כסף במזומן וממתקים שנתן בידיהן.

הקטינות חשפו את אברי מינן בעוד המשיב מביט בהן.

המשיב אף שוחח עם אחת הקטינות אודות צבע תחתוניה, ובקטינה אחרת ביצע מעשה מגונה שעה שהושיב אותה על ברכיו, ביקש ממנה לגעת בפטמותיו, ולאחר שהפשיל חולצתו נגע באמצעות ידו באיבר מינה החשוף.

ב"כ המשיב לא חלקה על קיומן של ראיות לכאורה והדיון התמקד בשאלת עילת המעצר והחלופה.

לתיק בית המשפט הוגש תסקיר מעצר בעניינו של המשיב המבוסס על שיחה שנערכה עמו ושיחה שנערכה עם בני משפחתו המעוניינים לשמש חלופת מעצר.

מתסקיר המעצר עולה כי המשיב שהינו בן 35, רווק, המתגורר עם בני משפחתו, ובשנה האחרונה בשל תאונת עבודה אינו עובד.

בפני שירות המבחן התקשה המשיב להסביר את נסיבות מעצרו, תיאר עצמו כבן אדם נורמטיבי ללא בעיות מיוחדות וגם כששירות המבחן שיקף לו את התנהלותו, כמתואר בכתב האישום ואת עברו הפלילי (כשנסיבות ביצוע העבירות אז היו אף הן ממניעים מיניים) התקשה להבין את הבעייתיות ושלל את המיוחס לו.

המשיב שלל כל בעייתיות בהתנהגותו המינית.

שירות המבחן מתרשם כי המשיב הינו בעל דחפים מיניים מוגברים, הנלמדים גם נוכח העובדה כי בשנת 2002, כשהיה מעורב בפליליים היה זה על רקע עיסוקו במין בכך שנהג להציץ לנשים בבריכות שחיה ובבנייני מגורים.

שירות המבחן מתרשם כי המשיב מסר בפגישה עמו מידע סלקטיבי וחלקי וכי התנהגותו מונעת מעיוותי חשיבה ותפיסת מציאות בעייתית.

שירות המבחן ציין מפורשות כי המשיב לא מצליח לגלות אמפתיה כלפי הנפגעות ושולל נזקקות טיפולית. נוכח כל הדברים הללו מתרשם שירות המבחן כי רמת הסיכון הנשקפת מהמשיב לביצוע עבירות מין נוספות לא פחתה.

אכן, המעשים המיוחסים למשיב הינם מעשים חמורים העבירות החמורות, אופיין, תדירותן, וביצוען בקטינות מצביעות על חומרתם הרבה, וחומרת המעשים גדולה שבעתיים שעה שנותנים אנו דעתנו לנסיבות ביצוע העבירות, לגילן הרך עד מאוד של הקטינות ולעובדה כי המשיב לא היסס להשתמש באמצעים בזויים על מנת לשדלן לשתף עמו פעולה, כדוגמת מתן כסף וממתקים.

המשיב מתפרץ: אני לא מכיר אותן בכלל.

המעשים הללו מלמדים על פניהם על מסוכנות רבה הנשקפת מפני המשיב לציבור בכללותו ולקטינות בפרט. מסוכנות זו אף מתעצמת נוכח עברו הפלילי של המשיב באשר הרשעותיו הקודמות גם הן בוצעו על רקע של בעיות בהתנהגות המינית ודחפים מיניים מוגברים.

זאת ועוד, תסקיר שירות המבחן, שהינו מפורט ומעמיק, מדבר מפורשות על עיוותי חשיבה ותפיסת מציאות בעייתית, על חוסר יכולת לגלות אמפתיה כלפי הקורבנות ושלילת כל בעייתיות ובנסיבות הללו נדמה כי מדובר במי שמסוכנות של ממש ברמה הגבוהה ביותר נשקפת מפניו.

שירות המבחן אף בדק את החלופות המוצעות וחיווה דעתו באופן מפורט לגבי כל אחת מן הדמויות המוצעות כמפקחות.

מטעמי צנעת הפרט לא אחזור על האמור בתסקיר שירות המבחן בנוגע למפקחים המוצעים. באופן כללי אציין כי המפקחים המוצעים נוקטים גישה מגוננת, שוללים קשר של המשיב לאירועים, ובאופן כללי אינם תואמים את רמת הסיכון הנשקפת מהמשיב להשנות עבירות מין.