מדינת ישראל נ' תפאל(עציר)

החלטה

 1.כנגד המשיב הוגש בבית משפט זה כתב אישום (פ"ל 189-07-12), המייחס לו עבירות של:

נהיגה בזמן פסילה, עבירה לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א-1961, נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף, עבירה לפי סעיף 10 לפקודת התעבורה (נוסח חדש) תשכ"א 1961, ועבירה של נהיגה ברכב ללא פוליסת ביטוח בת תוקף, עבירה לפי סעיף 2 לפקודת ביטוח רכב מנועי (נוסח חדש)- תש"ל 1970 ואי ציות להראות שוטר, עבירה על תקנה 23(א) לתקנות התעבורה התשכ"א-1961 (2487).

2 .       על פי הנטען בכתב האישום בתאריך 1.07.2012, בשעה 14:00, לערך, נהג המשיב ברכב מסחרי מדגם 'ניסן' מ.ר. 1566529, בשפרעם מכיוון מזרח בשטח עפר לכיוון כביש אצטדיון הכדורגל. המשיב נהג ברכב כאשר רישיון הרכב פגע תוקפו משנת 2004. כמו כן, המשיב לא ציית להוראות שוטרים שזיהו אותו והורו לו לעצור, נטש את הרכב, ברח רגלית.

באותה עת, נהג המשיב ברכב, כאשר רישיון הנהיגה שלו פקע משנת 2004.

ביום 28.10.2009, נפסל המשיב בבית המשפט לתעבורה בעכו לתקופה של 7 חודשים בתיק 3648-12-08.

ביום 16.12.2010 נפסל המשיב לתקופה של 11 חודשים בבית המשפט לתעבורה בחיפה בתיק 8064-07-10

ביום 26.10.2011, נפסל המשיב לתקופה של 10 חודשים בבית המשפט לתעבורה בחיפה בתיק 4090-05-11.

ביום 13.09.2010, נפסל המשיב לתקופה של 5 חודשים בתיק 8067-07-10 בבית משפט לתעבורה בחיפה.

ביום 21.03.2012, נפסל המשיב לתקופה של 6 חודשים בתיק מספר 4138-02-11 בבית המשפט לתעבורה בעכו.

3.        בד בבד,עם הגשת כתב האישום, הגישה המבקשת בקשה למעצר המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

4.      ב"כ המבקשת ציין בבקשה את הנימוקים המצדיקים את מעצרו של המשיב עד תום ההליכים כנגדו לרבות קיומן של ראיות לכאורה למעשיי המשיב, דוחות של אנשי משטרה, הודעת המשיב וגזרי דין.לדבריו, המשיב נפסל ב-5 מועדי שיפוט שונים על ידי בית המשפט לתעבורה בחיפה ובעכו, ולחובתו 3 מאסרים על תנאי ברי הפעלה בגין אותה עבירה.

ב"כ המבקשת ציין, כי למשיב הרשעות רבות הן בתחום התעבורתי והן בתחום הפלילי המצביעות על מסוכנות גבוהה.

ב"כ המבקשת עוד ציין כי המשיב מהווה סכנה מוחשית לשלום הציבור, ומגלה עזות מצח וזילות גמורה כנגד רשויות החוק, ושם ללעג וקלס את החוק והעומדים לרשותו שכן כלום לא מרתיע את המשיב, לא צווי בית המשפט, ולא עונשי המאסר על תנאי שתלויים כנגדו.

5.        ב"כ המשיב חלק על קיומן של ראיות לכאורה, וטען כי המשיב נחקר ומסר גרסה ולא קשר את עצמו לאירוע הנטען, כמו כן, המשיב לא נתפס על ההגה ולא נלקחו ט.א.

ב"כ המשיב ציין כי המשטרה לא התאמצה מספיק לצורך בירור האמת ולא דאגה לגלות זהות הנוסע הנטען שהיה בזירת האירוע.

ב"כ המשיב חלק על המזכר של השוטר אריק וטען כי "המזכר אינו מדויק, לא רלוונטי, לא אובייקטיבי, אלא פוזיטיבי ונערך לדעתי במגמה להביא את הנאשם או כל נאשם אחר מאחורי סורג ובריח".

ב"כ המשיב טען כי לא קיימת כל סכנה מהמשיב הכן על הנוגעים בפרשה נחקרו ולכן המשיב לא יכול לשבש הליכי חקירה.           

            באשר לחלופת המעצר, ב"כ המשיב ביקש לשחרר את המשיב למעצר בית מלא או חלקי בפיקוח בני משפחתו של המשיב.

 6.        סמכותו של ביהמ"ש לצוות על מעצרו של משיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו מעוגנת בסעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים, התשנ"ו - 1996). בהתאם לסעיף הנ"ל יש צורך בקיומם של שלושה תנאים מצטברים: