מדינת ישראל נ' תמר

הכרעת דין

תמצית העניין שלפנינו פשוטה. הנאשם נחשד בעניינים שלא ברורים עד עתה על ידי המשטרה ולכן הוזמן מראש על ידי המשטרה שביקשה לעכבו.

הנאשם הוזמן לכן ביום 18.3.2013 סמוך לשעה 13:48 לרח' ונטורה שבירושלים. הוא הוזמן לכאורה לשם נסיעה מירושלים לשדה התעופה לוד ובחזרה. כפי שניתן לראות בשרטוט שהוגש וסומן ת/2, לפני הכניסה לרח' ונטורה שהוא רחוב ללא מוצא היה הנאשם צריך לפנות לרח' טוניק. רח' טוניק הוא רח' שבו נתיב אחד לכל כיוון ובצדו השמאלי מכיוון רח' גבירצמן ישנן חניות במאונך לרחוב.

השוטר רוני אדר המתין בצומת הרחובות גבירצמן ויוסף נדבה והשוטרים נטלי בן הרוש, ליאור הלר ועוזי אברהם המתינו ברח' טוניק. כשראה השוטר רוני מונית מתקרבת הודיע על כל לשוטרים שהמתינו ברח' טוניק. אציין כי לשוטרים היה רק את פרטי הנאשם, צבע המכונית וסוגה והחברה בה עובד הנאשם. אולם לא היו להם את פרטיה המדויקים של המונית.

כשנכנסה המונית המדוברת לרח' טוניק יצאו השוטרים הלר ואברהם כשכובעים לראשיהם ועצרו את המכונית. השוטר אברהם עמד בנתיב נסיעתו של הנאשם ועליו כובע שוטר כאשר הוא מושיט את ידיו לעצור את המכונית. המונית פנתה שמאלה, ולאחר מכן התפרצה קדימה כשהיא כמעט פוגעת בשוטרים. השוטר אברהם ניסה לפתוח את ידית הדלת אך נהג המונית נעל אותה מבפנים. השוטרים נכנסו לניידת שנהגה בה נטלי ודלקו אחרי המונית אך אחרי דקות איבדו את עקבותיה. בסקירה שנעשתה באזור התגלתה במקום קרוב ברח' גרשון מונית כאשר האורות בה דולקים והיא פתוחה ולא נעולה.

לכאורה הסיפור פשוט אולם לנאשם היה סיפור אחר. הוא לא הכחיש כי הוזמן לרח' ונטורה וכי המונית שנמצאה ברח' גרשון שלו היא. אולם לטענתו בדר לרח' ונטורה חש ברע ולכן לא הגיע לרח' ונטורה אלא עצר ברח' גרשון ושם הניח את המונית. הוא לקח מונית אחרת לכתובת אחיו ושם התקשר לאשתו שהגיעה לאספו.

לאחר ששקלתי את הראיות אני דוחה את הטענה על הסף וקובע כי הנאשם הוא זה שנהג במונית ונמלט מהשוטרים וידע גם ידע כי מדובר בשוטרים.

ראשית, מעבר לעובדה שמדובר במכונית מרצדס בצבע לבן הרי השוטר רוני זיהה את מספר הכובע כפי שניתן לראות מדוח הפעולה שלו המסומן ת/1.

שנית, השוטר אברהם מסר כי עמד ליד הנאשם זיהה את הנאשם ואת פניו בבירור והוא הוא האיש שנמלט ממנו באותו יום.

עוד אציין כי השוטרים ראו חלק ממספר המונית 055 וזה אכן חלק ממספר מונית הנאשם.

מעבר לכל אלה, הרי גרסת הנאשם כי הגיע למקום, אך לא לקח את הנוסע אלא הלך לנוח נראית מוזרה ולא אמינה ולא אוסיף בכך מפאת כבודו. מה גם שבמשטרה השתנתה עדותו מפעם לפעם. בתחילה טען שאיננו יודע ממי שכר את המונית ואחר כך שינה את עמדתו.

הסנגור ניסה לטעון כי גם אם הנאשם הוא זה שהיה במונית בנמלט, הרי לא הוכח כי מדובר בשוטרים וכי יכל לדעת שמדובר בשוטרים. גם גרסה זו אני דוחה על הסך ומהימנה עליי גרסת השוטרים כי היו עם כובעים, קראו משטרה, ניסו לעצרו וכן הלאה.

לסיכומו של דבר, אני קובע כי הנאש הוא זה שנהג במונית וכשראה שהשוטרים מבקשים לעצרו נמלט מהם משיקוליו הוא, בצורה מסוכנת שכמעט פגעה בשוטרים.

אשר על כן, אני מרשיע אותו בכל העבירות המיוחסות לו בכתב האישום והן נהיגה בפזיזות, הכשלת שוטר ואי ציות לשוטר.

ניתנה היום, ו' תשרי תשע"ד , 10 ספטמבר 2013, בנוכחות הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: