מדינת ישראל נ' תורעאני

גזר דין

הנאשם הורשע, בהתאם להודאתו ב- 2 עבירות של הסעת שב"ח, נהיגה בקלות ראש, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו ומעבר בצומת עם רכב בניגוד להוראת אור אדום ברמזור.

על פי עובדות כתב האישום בתיק 38327-02-13, ביום 17/1/11 בסמוך לכניסה לנווה אילן, הסיע הנאשם שני תושבי שטחים ששהו בישראל ללא אישורי כניסה לישראל כדין. הנאשם הסיע את השניים לתל אביב והתכוון לגבות מהם תשלום עבור נסיעה זו.

על פי עובדות כתב האישום המתוקן בת"פ 56553-01-13, ביום 28/1/12 בשעה 18:00 לערך בירושלים, הסיע הנאשם ברכבו שלושה תושבי איזור השוהים בישראל ללא היתר. משהבחין הנאשם בניידת משטרה, הדולקת אחריו וכורזת לו לעצור, הגביר הנאשם את מהירות נסיעתו, כשהוא עובר ברמזור אדום.

בטיעוניה לעונש, עמדה המאשימה על חומרת העבירות בהן הורשע הנאשם, והעובדה שקיומם שלך הליכים פליליים נגד הנאשם בתיק הראשון (תיק 38327-02-13) לא מנעו מן הנאשם מלשוב על ביצוע אותם מעשים.

לטענת המאשימה, מתחם הענישה בעבירה של הסעת שב"ח בגין האירוע הראשון נע בין חודש ל-6 חודשים, כאשר העונש אותו ראוי להטיל על הנאשם הינו חודשיים.

ביחס לאירוע השני, טוענת המאשימה למתחם הנע בין 5 חודשי מאסר בפועל ל-18 חודשי מאסר, נוכח העובדה שהנאשם ידע באופן מוחשי וממשי כי מעשיו אסורים על פי חוק. העונש הראוי במקרה השני לטעמה של המאשימה הינו 8 חודשי מאסר בפועל.

בסיומו של יום מבקשת התביעה להטיל על הנאשם 10 חודשי מאסר בצירוף מאסר מותנה, פסילה ופסילה על תנאי. בנוסף, מבקשת התביעה להורות על חילוט רכבו של הנאשם.

מנגד, התייחס הסנגור בטיעוניו לעונש לנסיבותיו האישיות של הנאשם, היותו נשוי ואב ל-2 ילדים והעובדה שזו הפעם הראשונה בה עומד הנאשם לדין.

עוד ציין בסנגור לקולא את העובדה שלא נגרם נזק ממעשיו של הנאשם וחלוף הזמן ממועד ביצוע העבירות, מבלי שנפתחו נגד הנאשם תיקים פליליים נוספים.

בהתייחס לבקשה לחילוט רכב טען הסנגור כי יש להתעלם מבקשה זו, משלא הוגשה בקשה לחילוט הרכב מבעוד מועד. הסנגור מציין כי לנאשם ייגרם נזק משליחתו למאסר ומבקש להסתפק בהטלת מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות.

דיון וגזירת דין

הנאשם עבר שתי עבירות של הסעת תושב זר כאשר לביצוען של עבירות אלו נלוו עבירות של נהיגת רכב בקלות ראש

יש לבחון מהו העונש הראוי להטיל על הנאשם בהתאם לעיקרון ההלימה, קרי, קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה לבין מידת אשמו של הנאשם וסוג העונש שיוטל עליו.

במכלול השיקולים שעל בית המשפט, יש לבחון את הערך החברתי שנפגע כתוצאה מביצוע העבירה, וכן את מדיניות הענישה המקובלת לגבי ענישה במקרים אלה.

הערך החברתי המוגן

במקרה דנן, הערך החברתי הנפגע בעבירה של הסעת שוהים בלתי חוקיים הינו זכותה של המדינה להגן על ריבונותה ובכלל זאת בטחונה ובטחון תושביה. הסעת שוהים בלתי חוקיים יכולה להיות הרת אסון, ככל שמדובר בהסעה של מפגעים, ולכן יש לראות במעשים אלו כפגיעה חמורה בביטחון המדינה ובתושביה ובריבונותה של המדינה.

באשר לעבירות של נהיגה פוחזת ברכב ונהיגה בצומת כשברמזור מופע אור אדום, הערך המוגן הוא שמירה על שלומם וחייהם של המשתמשים בדרך. בעבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, הערך החברתי הנפגע הוא שמירת הביטחון הציבורי.

בחינת מידת הפגיעה בערך המוגן - בת"פ 38327-02-13 הסיע הנאשם 2 שוהים בלתי חוקיים מירושלים לכיוון מרכז הארץ כשבכוונתו היה לגבות מהם תשלום. בנסיבות אלה, אין מדובר ברף העליון של עבירות מסוג זה, והפגיעה בערך החברתי פחותה.

בת"פ 56533-01-13, כשנה לאחר ביצוע העבירה הראשונה, הסיע הנאשם 3 שוהים בלתי חוקיים, ובהמשך כשהבחין בשוטרים הגביר מהירות נסיעתו, חצה צומת במופע אור אדום ברמזור ולא שעה להוראת השוטרים שיעצור, במעשיו אלו ישנה פגיעה של ממש בערכים המוגנים.