מדינת ישראל נ' תורגמן(עציר)

החלטה

לפניי בקשה למעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.

בד בבד עם הבקשה הוגש כנגד המשיב כתב אישום המייחס לו עבירות של העלבת עובד ציבור, איומים ותקיפת עובד ציבור.

כעולה מעובדות כתב האישום המשיב שהינו אסיר בבית סוהר צלמון תקף סוהר בכך שדחף אותו באמצעות ידיו. המשיב בנוסף איים על הסוהר בפגיעה שלא כדין בחייו ובגופו בכך שאמר לו: "מניאק, בן זונה, אני אשתחרר עוד חודש וחצי אני לוקח אותך בתור פרוייקט, אני אפגע בך ובילדים שלך" וזאת בכוונה להפחידו. בהמשך לאמור לעיל, כך עולה בכתב האישום, איים פעם נוספת המשיב על הסוהר במילים דומות.

לצורך הדיון בבקשה הסכים הסנגור לקיומן של ראיות לכאורה והדיון התמקד בשאלת עילת המעצר וחלופת מעצר בלבד.

המדינה טוענת כי קיימת עילת מעצר במקרה בו עסקינן וכי יש מקום להורות על מעצרו של המשיב מאחורי סורג ובריח גם אם הוא אסיר כיום.

הסנגור מבקשני להורות על שחרור בתנאים בהתחשב במהות המעשים המיוחסים ובהתחשב בעובדה שכחלוף מחודש וחצי מהיום אמור להשתחרר המשיב ממאסר.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי קיימת במקרה זה עילת מעצר. המעשה המיוחס למשיב הינו מעשה חמור שלפיו המשיב איים, העליב ואף תקף עובד ציבור בהיותו אסיר ושכתקיפה מופנית כלפי סוהר שאחראי על המשיב, סוהר שבמקרה זה משמש כאיש מרות ביחס למשיב.

למשיב הרשעות קודמות רבות הכוללות בין היתר עבירות מסוג זה ואף עבירות של תקיפת שוטרים, סמים ועוד.

המעשה המיוחס בצירוף עברו של המשיב מלמדים כי מהמשיב נשקפת סכנה לציבור בכלל ולסוהרים בפרט ומשכך קיימת במקרה דנן עילת מעצר כנגד המשיב.

שקלתי אם יש מקום להורות על שחרור בחלופה כך שתנאי השחרור יחולו למעשה לאחר סיום מאסרו של המשיב, והגעתי לכלל מסקנה כי אין מקום להורות על שחרור בחלופה.

המשיב אשר בחר לאיים בלשון בוטה ביותר על איש מרות , עובד ציבור ועושה את מלאכתו נאמנה תוך איום אף כלפי בני משפחתו של אותו איש מרות, מעיד על עצמו כמי שמשמש כסכנה לשלום הציבור בכלל ולאיש המרות הספיציפי בפרט.

אין בידי גם לקבל את טענת הסנגור כי בעוד חודש וחצי ייפרדו דרכיהם של המשיב והמתלונן לאחר שהמשיב ישוחרר מאחר והסכנה הטמונה במעשיו של המשיב הינה סכנה כלפי הציבור בכלל. יתרה מכך מי שמאיים בעזות מצח על איש מרות בין כותלי בית הסוהר קיים סיכוי רב וחשש כבד שיחזור על המעשה גם כלפי אזרח תמים.

ביצוע המעשים לכאורה, בין כותלי הכלא, כשתלוי ועומד נגדו מאסר מותנה של 7 חודשים בגין עבירות של איומים והעלבת עובד ציבור, מלמד כי אין על המשיב לא מורא דין ולא דיין ואין בכל חלופת מעצר כדי לאיין את המסוכנות הנשקפת ממנו ולציבור בכלל.

ער אני לבעיה הרפואית ממנה סובל המשיב אולם בעיה זו אין בה כדי למנוע את מעצרו של המשיב ובכך יסכן את יתר הציבור.

אשר על כן, הנני נעתר לבקשה ומורה על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.

רשויות שב"ס יתנו את הדעת לבעיה הרפואית ממנה סובל המשיב, ויעשו כל מאמץ על מנת לתת פתרון הולם לאותה בעיה, גם כשהמשיב עצור עד לתום ההליכים.

העקת החלטה זו יועבר על ידי שב"ס למפקד בית המעצר בו ישהה המשיב.

ניתנה והודעה היום י"ז חשון תשע"א, 25/10/2010 במעמד הנוכחים.

חנא סבאג, שופט בכיר התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: