מדינת ישראל נ' תורג'מן(עציר)

החלטה

1.זוהי בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים כנגדו, על רקע כתב האישום המייחס לו לכאורה ביצוע עבירה של גניבה בכך שבתאריך 20.8.2010, בשעה 13:30, עת שהייתה הגב' ילנה דבורסקי (להלן: המתלוננת), מאושפזת במחלקה הנפרולוגית במרכז הרפואי "סורוקה", עת ששכבה רדומה במיטת חוליה, נטל המשיב את מכשיר הטלפון הסלולארי אשר בבעלותה.

2.בתאריך 26.8.2010, קבע כבוד השופטת נגה שמואלי, כי בעניינו של המשיב מתקיימות ראיות לכאורה וכן עילת מעצר. יחד עם זאת, ובהתאם למצוות המחוקק בסעיף 21 ב' לחסד"פ, דחתה את הדיון לקבלת תסקיר מעצר שיבחן חלופה טיפולית בעניינו של המשיב.

3.תסקיר כאמור מונח בפניי, וממנו עולה, כי המשיב בן 33, גרוש ואב לילדה בת שלוש. לדבריו בפני השירות, בשנתיים האחרונות חדל לעשות שימוש בסמי רחוב ומקבל תחליף מסוג מתדון. עוד לדבריו, לאחר שחרורו ממאסרו האחרון, פנה למרכז "סלע" והחל בביצוע בדיקות רפואיות כדי להשתלב במערך הטיפולי.

4.עוד עולה מהתסקיר, נסיבות טראגיות שאירעו במשפחתו של המשיב. בשלושת החודשים האחרונים נפטרו שניים מאחיו – האחד ממחלה סופנית והאחר מתאונת דרכים.

5.עוד עולה מהתסקיר, כי המשיב מוכר לשירות המבחן על רקע הסתבכויותיו הרבות בעבר בגין עבירות רכוש, אלימות וסמים.

6.המשיב שוחרר ממאסרו האחרון לפני כ – 6 חודשים.

7.המשיב הביע בפני שירות המבחן את נכונותו והסכמתו להשתלב במסגרת טיפולית.

8.השירות העריך, כי מתגבשת במשיב רמת סיכון להישנות התנהגות פורצת גבולות על רקע דפוסי אישיותו ומעורבותו בפלילים בעבר. כמו כן, בשים לב להתמכרותו הארוכה והממושכת לסמים ואורח חייו העברייני הנלווה אליו. עוד בשים לב, לקשייו להתמיד בטיפול ולהימנע משימוש בסמים לאורך זמן.

9.עוד מתרשם השירות, כי בשלב זה של חייו של המשיב, ולאור מצבו הנפשי וכוחותיו הדלים, ספק אם ביכולתיו לגייס כוחות לצורך השתלבות במרכז "סלע" ולצד זה להימנע משימוש בסמי רחוב.

10.המשיב הציע בפני השירות להשתחרר לחלופת מעצר בבית אימו – השירות שוחח עם אימו של המשיב, והאחרונה מסרה, כי גם היא מכורה לשעבר לסמים וכיום משולבת בקבוצת תמיכה. באשר למשיב מסרה, כי לאחר שהשתחרר ממאסרו האחרון התגורר יחד איתה אך המשיך לצרוך סמי רחוב וכדורים פסיכיאטריים. עוד מסרה, כי היא מתקשה להתמודד עימו. עוד לדבריה, רק מסגרת גמילה סגורה אינטנסיבית בקהילה סגורה, יכולה לסייע לו.

11.לסיכום – השירות מציין, כי לאור רמת הסיכון הנשקפת מהמשיב ובהעדר חלופה מתאימה, נמנעים מלהמליץ על שחרורו. יחד עם זאת, ממליצים, כי המשיב יקבל חוות דעת פסיכיאטרית על מנת להעריך את מצבו הנפשי.

12.למשיב גיליון הרשעות מכביד בעבירות רכוש, אלימות, סמים, בריחה ממשמורת חוקית.

13.מעיון בגיליון הרשעותיו עולה, כי למשיב שני מאסרים מותנים בגין עבירות רכוש.

14.ב"כ המשיב עותר לבית המשפט להפנות את המשיב לבדיקה פסיכיאטרית כאמור בהמלצת השירות, וכן לבחון מסגרת טיפולית מתאימה לצרכיו. עוד הדגיש ב"כ המשיב, כי בטרם מעצרו, פנה המשיב מיוזמתו ל"סלע".

15.שחרורו של משיב לחלופת מעצר גם חלופה טיפולית, מבוססת על היכולת ליתן אמון במשיב, וגם קיומה של המלצה מקצועית מגורם מקצועי דוגמת שירות המבחן, שבוחן את יכולותיו ומידת כוחותיו הנפשיים של המשיב להשתלב במסגרת טיפולית.

16.מעיון בגיליון הרשעותיו של המשיב עולה, כי המשיב הורשע בשתי הזדמנויות בעבירות של הפרת הוראה חוקית וגם בעבירה של בריחה ממשמורת חוקית.

17.מעובדות כתב האישום עולה, כי המשיב אינו בוחל באמצעים לשם סיפוק יצריו ובעזות מצח נכנס למוסד ציבורי – בית חולים, ומבצע עבירת רכוש, כאשר קורבן העבירה, אישה קשישה המאושפזת בבית החולים.

18.לאחר ששמעתי את טיעוני ב"כ הצדדים ועיינתי בתסקיר שגובש בעניינו של המשיב, לא שוכנעתי שיש מקום לקבלת תסקיר מעצר נוסף, בשים לב לאמור בתסקיר שירות המבחן. כמו כן, בשים לב לאופי העבירה ונסיבותיה לכאורה, וכן בשים לב לעברו המכביד של המשיב הכולל שני מאסרים על תנאי.

19.המסוכנות הנשקפת מהמשיב הינה גבוהה בנסיבות שהובאו בפניי, ועל כן הנני מורה על מעצרו עד תום ההליכים. באשר להמלצת התסקיר לקבל חוות דעת פסיכיאטרית בנוגע למצבו הנפשי של המשיב, ניתן לעשות זאת במסגרת ההליך העיקרי.