מדינת ישראל נ' שתאת(עציר)

החלטה

בפני בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים כנגדו, וזאת על רקע כתב אישום המייחס לו כניסה לישראל שלא כחוק, שימוש במסמך מזויף, הפרעה לשוטר והתחזות לאחר.

בתיק זה ישנה הסכמה לראיות לכאורה ועילת מעצר בדמות חשש להימלטות מן הדין.

ב"כ המשיב סבור כי חרף כך שיש למשיב מאסר מותנה והרשעות קודמות, המדובר במי שיש לו נסיבות הומניטריות המצדיקות את שחרורו לתוך תחומי המדינה, בשעה שיהיה בפיקוח אשתו, בני משפחתה.

ב"כ המשיב מציין כי זה היה נשוי בעבר לאזרחית ישראלית, ממנה התגרש ויש לו ילדים ממנה. כמו כן נשוי פעם נוספת לאזרחית ישראלית, אשר מוצעת כמפקחת. מטרת כניסתו של המשיב הייתה על מנת לפגוש את ילדיו.

לא ניתן להתעלם מרצונו זה של המשיב, גם אם הדבר כרוך בכניסה לישראל שלא כדין.

מבלי להקל ראש בחומרת מעשיו של המשיב, הרי אין מדובר בעבירות פליליות שיש בהן כדי לפגוע בביטחון הציבור ורכושו, ובהתאם לפסיקה ניתן להורות על שחרורו.

לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים, עברתי על חומר החקירה, לא מצאתי להורות על שחרורו של המשיב ואנמק.

מבחינת עניינו של המשיב, המלמד כי מתקיימים מס' רכיבים אשר כל אחד בפני עצמו יש בו כדי להביא למעצרו עד תום ההליכים, לא כל שכן שילובם יחדיו.

מדובר במי שעל פי האמור בכתב האישום עשה שימוש במסמך מזויף, והציגו בפני השוטר. על פי הפסיקה הכנה מבעוד מועד של מסמכים של המדינה על ידי תושב שטחים, יש בהם כדי ללמד על חשש מוגבר מהימלטות מן הדין וקושי ליתן בו אמון שיתייצב למשפטו.

מעבר לכך, המדובר במי שלחובתו הרשעות קודמות, לא שעניינן כניסה לישראל שלא כדין, אך לא רק.

המשיב ריצה מס' עונשי מאסר ממושכים, כך בגין הרשעה מס' 4, ריצה חצי שנת מאסר בפועל בגין גניבת רכב אגב כניסתו לישראל. כך גם הרשעה מס' 3, ריצה 4 חודשי מאסר בפועל בגין החזקת רכוש כגנוב אגב כניסתו לישראל. הרשעה מס' 2, משנת 2003, ריצה המשיב 18 חודשי מאסר בפועל בגין גניבת רכב אגב כניסתו לישראל שלא כדין. כך גם הרשעה מס' 1, בשנת 2011, ריצה המשיב 5 חודשי מאסר בפועל, וזאת כאשר יוחסו לו בדומה למקרה שבפנינו עבירות של שימוש במסמך מזויף, שיבוש הליכי משפט והתחזות לאדם אחר.

המשיב מבצע את המיוחס לו בשעה שתלוי ועומד נגדו מאסר מותנה.

אלה כאלה, על פי הפסיקה, אינם מאפשרים על דרך הכלל שחרור של שב"ח. ראה בעניין זה עמ"ת 49873-11-12, עמ"ת 37498-09-12, עמ"ת 45709-06-11 ובדומה ראה עמ"ת 11368-09-11, שם דובר על שימוש במסמך מזויף. כולם בבימ"ש מחוזי בבאר-שבע.

נמצא כי המשיב, לא זו בלבד ששב וחוטא בעבירות של כניסה לישראל שלא כדין, אלא אף פוגע בביטחון הציבור ורכושו.

מעבר לאמור לעיל, גם אם ביהמ"ש סבור היה כי ניתן לשקול שחרורו של זה, לא מצאתי את נסיבותיו ככאלה המצדיקות שחרור לתוך תחומי המדינה.

הפסיקה אכן הכירה במקרים חריגים בהם הדבר התבצע, נוכח כך שמדובר במי ששיתף פעולה עם כוחות הביטחון ונשקפת לו סכנת חיים, היה ויושב חזרה לשטחים, קטינות, שהייה מוכרת של שבטים מסוימים שעקרו מסיני בתוך תחומי המדינה וכיוצ"ב.

מבלי להקל ראש בסיטואציה האנושית המורכבת, הרי עניינו של משיב זה אינו שונה מעניינם של אלפי תושבים אשר נשואים לנשים ישראליות ומבקשים לחיות יחד עימן. המסלול הנכון הינו באמצעות אחמ"ש. כפי שנמסר לי במהלך הדיון בקשה כזו הוגשה ונדחתה, וברי כי אין לאפשר דין עצמי אגב ביצוע עבירות נלוות.

סוף דבר, הנני מורה על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים כנגדו.

ניתנה והודעה היום ט"ז אדר תשע"ג, 26/02/2013 במעמד הנוכחים.