מדינת ישראל נ' שריקי

פסק דין

לפניי ערעור על קולת העונש שגזר בימ"ש לתעבורה נתניה (כב' השופטת רז) בתיק פל 183/06 מיום 25.6.09, והשלמת גזר דין שניתן ביום 13.9.09, במסגרתם הורשע המערער בעבירה של נהיגה בשכרות בניגוד לסעיף 62(3) לפקודת התעבורה [נוסח חדש].

העונש 6 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים לגבי ביצוע עבירות של נהיגה בזמן פסילה או נהיגה בשכרות, פסילה בפועל מלקבל רישיון נהיגה לתקופה של 12 חודשים, 6 חודשי פסילה על תנאי, מבחן למשך שנה, עבודות שירות בהיקף של 250 שעות שיבוצעו במשך שנה, קנס בסך 900 ₪ והפקדת רישיון תוך 30 יום ממועד גזר הדין.

לטענת המערערת, ביום 25.5.06 בשעה 03:10, נתפס המערער בנהיגה תחת השפעת אלכוהול, ובבדיקת אוויר נשוף נמצא 1035 מיקרוגרם אלכוהול. עמדת התביעה הייתה למאסר בפועל לאחר הודיית המערער, ועל כן ב"כ הנאשם ביקשה קבלת תסקיר טרם טיעונים לעונש.

בעניינו של המשיב התקבלו 4 תסקירים, לפיהם השתלב במרכז גמילה "חוסן" לטיפול בבעיות התמכרותו לאלכוהול. שירות המבחן סבור כי בעקבות הטיפול יש במערער יציבות סבירה לטיפול בילדיו, ועל כן ההמלצה הייתה שלא להטיל מאסר אלא עבודות של"צ והמשך קשר עם יחידת הגמילה במסגרת צו מבחן.

ב"כ המערערת עמדה על עונש של מאסר בפועל מעל 6 חודשים, מאסר על תנאי, פסילה העולה על פסילת המינימום הקבוע בחוק לאור כמות האלכוהול הגבוהה במיוחד שנמצאה בגופו, ולאור עברו התעבורתי הכולל 39 הרשעות קודמות ועבר פלילי.

ב"כ המשיב ביקשה את ביהמ"ש להסתפק בהמלצת שירות המבחן, ובהטלת עונש פסילה פחות מהמינימום.

לטענת ב"כ המערערת, טעה בימ"ש משגזר על המשיב פסילה למשך 12 חודשים בלבד, מתוך נימוק שיש ליתן משקל לתהליך השיקום כאשר אין בנסיבות אישיות לקיים דרישת המחוקק לענין נסיבות מיוחדות המצדיקות סטיה מהעונש המינימאלי שנקבע.

בימ"ש קמא לא נתן דעתו לכמות האלכוהול הגבוהה שנמצאה בגופו, שהינה פי 4 מכמות של 240 מיקרוגרם.

העונש חורג מהפסיקה בעבירות מסוג זה.

לגופו של ענין, דין הערעור להתקבל.

עבירות הנהיגה בשכרות היא אחת העבירה החמורות בפקודה. המחוקק קבע עונש פסילת חובה לשנתיים, ואנו מצווים לקיים דרישת החוק, כאשר רק במקרים חריגים ונדירים ניתן להורות על הפחתת עונש המינימום ולנמק זאת בנימוקים כבדי משקל.

כבר נקבע לא אחת כי נסיבות אישיות אינן שיקול שיובא במלוא כובד משקלו לענין רכיב פסילת רישיון נהיגה בכלל, ופסילת רישיון נהיגה בעבירה של נהיגה בשכרות לה נקבע עונש מינימום בפרט.

תוצאות נהיגה בשכרות הינן תוצאות הרות אסון. אך לפני שבוע נגזר עונש של 20 שנות מאסר לנוהג בשכרות שבנהיגתו גרם לקטילת חיי אדם.

הגיעה העת לגזור עונש כבד וממשי, הכולל מאסרים בפועל לנוהגים בשכרות, גם אם לא ארעה תאונה כתוצאה מאותה נהיגה.

בוודאי ובוודאי שאין מקום להורות על עונש פסילה שהוא פחות מעונש המינימום.

אכן המחוקק לא ציין מהן אותן הנסיבות החריגות, אלה יכולות להיות בלבוש של נסיבות ש"נולדו" לאחר אותו אירוע, כמו נסיבות בריאותיות קשות ביותר המשליכות על תפקודו היום-יומי של הנאשם, או נסיבות בריאותיות קשות ביותר של מי מבני משפחתו בדרגה ראשונה, כאשר אותו בן משפחה סמוך על שולחנו ונזקק לשירותי הנאשם ולעזרת הנאשם ביום-יום.

ב"כ המשיב המציאה לביהמ"ש מסמך מרופא נושא תאריך 11.10.07, ממנו עולה כי למשיב בן יליד 9.7.01 הסובל מאפילפסיה, נמצא במעקב בביה"ח "שניידר", וסובל מאסטמה, ועל כן נזקק להסעה על ידי אביו.

לא עולה מתוך המסמך מועד גילוי מחלת האפילפסיה, לא עולה מתוך המסמך תגובת החולה לטיפול התרופתי אותו מקבל באופן שוטף, מה מספר ההתקפים בהם לוקה על אף נטילת הכדורים, ובמה משפיעה מחלה זו וכיצד על תפקודו היום-יומי של הקטין.

המסמך כפי שהוגש אינו מסייע במקרה זה.