מדינת ישראל נ' שריקי(עציר)

גזר דין

מבוא:

הנאשם הורשע על פי הודאתו, בעבירת ניסיון שוד לפי סעיף 402(א) + סעיף 25 לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 (להלן: "חוק העונשין").

עובדות כתב האישום:

על פי כתב האישום, בתאריך 3.6.13, עובר לשעה 08:10, הנאשם נכנס לסניף בנק הדואר ברחוב הבנים 1 בפרדס- חנה כרכור (להלן: "בנק הדואר"), כשלראשו כובע קסקט והוא מצוייד בפתק עליו רשם מבעוד מועד: "זה שוד! אם את רוצה שהכל ילך בשקט שימי כסף במעטפה. אם לא יהיה כאן באלגן" (להלן: "הפתק").

בחלוף דקות אחדות, הנאשם ניגש לאשנב בנק הדואר בו ישבה הגברת אורלי פרץ (להלן: "המתלוננת"), הציג בפניה את הפתק והורה לה לשבת.

המתלוננת, בשל פחדה מאיומיו של הנאשם, הניחה על האשנב מעטפה, הציגה בפני הנאשם את תוכן המגירה, בה אוחסן כסף מזומן, הודיעה לנאשם כי אין ברשותה סכום כסף רב ובכוונתה ללכת להביא סכום כסף נוסף. המתלוננת לחצה על לחצן המצוקה וניגשה אל מנהלת סניף בנק הדואר.

בחלוף דקות אחדות הנאשם לקח את הפתק ונמלט מהמקום.

משכך, נטען כי הנאשם במעשיו, ניסה לגנוב כסף מבנק הדואר תוך שאיים בביצוע מעשה אלימות לצורך כך.

ג.ראיות לעונש:

ב"כ המאשימה הגיש את גיליון הרשעותיו הקודמות של הנאשם, הכוללות מספר לא מבוטל של הרשעות במגוון עבירות רכוש, וריצוי עונשי מאסר בפועל לפרקי זמן שונים.

מטעם הנאשם הוגשו מסמכים שונים המתייחסים למחלת הכבד ממנה הוא סובל (שחמת כבד על רקע HCV).

מהמסמכים הרפואיים עולה כי "אין אפשרות לתת לו כיום טיפול אנטיביוטי מאחר ואינו ואינו מסוגל לעמוד בו מבחינת ספירת הדם בעיקר".

ד.טיעוני באי כח הצדדים לעונש:

ב"כ המאשימה ברוב הגינותו בפתח טיעוניו לעונש לא התעלם מהמסכת העובדתית של ביצוע העבירה הנעדרת היבטים לחומרה מיוחדת, כמו גם את היות הנאשם מכור לסמים הצורך תחליף סם ונזקק לכסף על מנת לממנו.

יחד עם זאת, טען כי המדובר במעשים הפוגעים באופן קשה בתחושת הביטחון האישית של האזרח, ומכאן, שיש לגזור ענישה חמורה ומרתיעה.

מתחם העונש ההולם לו טען ב"כ המאשימה הינו בין 2 ל- 5 שנות מאסר בפועל.

מנגד, ב"כ הנאשם התמקד בטיעוניו לעונש בכתב (ס/1) ובעל פה, בנסיבותיו האישיות והמשפחתיות של הנאשם, תוך שטען כי המדובר בנאשם בן 46 אשר הוריו נפטרו לפני מספר שנים והוא מצא עצמו מחוסר דיור ולמעשה, הינו דר רחוב, נסיבות חיים אותן הגדיר כקשות ביותר.

עוד הפנה ב"כ הנאשם למצבו הבריאותי, ובנוסף, לתיעוד לעניין מחלת הכבדה הקשה ולהיותו סובל "מסכרת, מכאבים כרוניים בכל הגוף, טחול מוגדל, אבנים בכיס המרה ובצקות ברגליו".

זאת ועוד טען הסניגור, לנסיבות מקלות של המסגרת העובדתית שבכתב האישום, ביניהן רישום הפתק והצגתו לפקידת האשנב, העובדה כי לא נענה ולא נקט באלימות פיזית, התנהל ללא שימוש בנשק קר או חם, ובסופו של דבר "לקח" את הפתק שהציג מבלי שאף אחד ייפגע.