מדינת ישראל נ' שרחה(עציר) ואח'

החלטה – משיב 3

החלטה תינתן בהמשך היום.

ניתנה והודעה היום י"ז תמוז תש"ע, 29/06/2010 במעמד הנוכחים.

איריס לושי-עבודי, שופטת

החלטה – משיב 3

1.בפניי בקשה לעצור את המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו לפי סעיף 21(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996.

2.נגד המשיב ושני נאשמים אחרים הוגש כתב אישום המייחס להם עבירות של קשירת קשר לפשע, התפרצות לרכב בכוונה לבצע גניבה, פירוק חלקים מרכב, החזקת כלי פריצה, שהייה בישראל שלא כדין (עבירה לפי סעיפים 12 (1)+1 לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952), כאשר למשיב 3 שבפניי, מיוחסת אף עבירה של החזקת סכין שלא כדין.

3.בין הצדדים לא הייתה מחלוקת בדבר קיומן של ראיות לכאורה לעבירות המיוחסות למשיב בכתב האישום, והדיון התמקד בשאלת קיומה של עילת מעצר, ובהנחה שזו קיימת, באפשרות להורות על חלופת מעצר.

4.הדיון נדחה מספר פעמים לצורך הצגת חלופה, והיום טען הסנגור כי נסיבות העבירות כפי שהן עולות מהתיאור בכתב האישום, מלמדות על כך כי בכל הנוגע לעבירת הרכוש אין כלל עילת מעצר ולחילופין, כי מדובר בעילת מעצר גבולית, ואילו באשר לשהיה הבלתי חוקית הרי שהמשיב יכול להפיג את החשש מהמלטות מהדין בהצגת ערב המתגורר בישראל ואשר יערוב להתייצבותו וכי המדובר במשיב שאין לו עבר פלילי וזו הפעם הראשונה שהוגש כנגדו כתב אישום.

הסנגור היפנה להעדר התאמה בין העובדות שבכתב האישום לבין סעיפי האישום, וטען כי סעיף א1 לכתב האישום מתאר כי המשיב ביחד עם שני הנאשמים האחרים פרצו לרכב במטרה לבצע גניבה, "בכך שפתחו את מכסה המנוע של הרכב וכן פירקו חלק מהרכב ללא רשות הבעלים, בכך שחתכו את החוטים מתחת להגה" ואילו סעיף האישום ב' 4 מדבר על פירוק חלקים מרכב, כאשר מהעובדות ברור כי אין מדובר בפירוק חלקים מרכב במובן הרחב המתלווה לגניבה ופירוק רכבים. מכאן, לשיטתו, מדובר בניסיון של התביעה לשוות למשיב מסוכנות גבוהה.

5.המבקשת, מצידה, טענה בבקשה שהגישה כי קיים חשש סביר שאי-מעצרו של המשיב יביא להתחמקות מהליכי שפיטה ולסיכון בטחון הציבור. בנוסף לכך, טען בא כוח המבקשת כי אף עבירת הרכוש מקימה עילת מעצר בשל כך שהמשיב עמד בקשר עם נאשם אחר אשר ידוע בכפר בו מתגורר המשיב כמי ש"מביא כל שבוע 3-4 רכבים", דבר המלמד על מסוכנות גבוהה, ובנוסף לכך, המשיב נתפס עם סכין בעת ביצוע העבירות המיוחסות לו.

6.באשר לטענת הסניגור כי המשיב נעדר עבר פלילי, ביקש בא-כוח המבקשת לתקן את הבקשה ולהוסיף כי למשיב עבר פלילי משנת 2008 בעבירות של זיוף מסמך ושימוש בו והתחזות לאחר וכן בכניסה שלא כדין לישראל, בגינן נדון המשיב ל- 91 ימי מאסר בפועל ואף הושת עליו מאסר על תנאי בן 4 חודשים למשך שלוש שנים, באופן שיש בו כדי להביא לחשש של ממש מהימלטות מאימת הדין.

7.לאחר שעיינתי בתיק החקירה, ושקלתי טענות הצדדים אני סבורה כי קיימת במקרה זה עילת מעצר גבולית בכל הנוגע לעבירת הרכוש, אף שכתב האישום אינו מניח תשתית מספקת לעניין פירוק החלקים כאמור בדברי הסנגור. (לענין עבירות רכוש שמבוצעות על ידי תושבי ישראל ראו והשוו בש"פ 45/10 פאדי מסארווה). כמו כן, קיימת עילת מעצר בכל הנוגע לעבירת השהיה הבלתי חוקית, בשל החשש מהתחמקות מהליכי שפיטה (בדרך כלל עקב הימלטות לשטחים), (ראו: בש"פ 7136/04 פיאלה נ' מדינת ישראל), ואף בשל החשש להימלטות מאימת הדין, בשל העובדה כי נגד המשיב תלוי ועמד מאסר על תנאי בן ארבעה חודשים בגין עבירה של כניסה לישראל שלא כדין. בהקשר זה יצויין, כי אין המדובר בשהייה בלתי חוקית בנסיבות שבהן המשיב הגיע על מנת למצוא פרנסה, אלא על מנת לבצע עבירת רכוש, כאשר אין המדובר בכניסה ראשונה שלא כדין לישראל.

8.על רקע האמור לעיל, אני סבורה כי אין בחלופה שהוצעה לפיה צד ג' יערוב להתייצבותו של המשיב לדין – כדי להפחית במידה משמעותית את החשש מהתחמקות מהליכי שפיטה, ומאימת הדין.

9.אשר על כן, אני מורה על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים נגדו.

ניתנה והודעה היום י"ז תמוז תש"ע, 29/06/2010 במעמד הנוכחים.

איריס לושי-עבודי, שופטת

הוקלד על ידי: לימור שאער התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: