מדינת ישראל נ' שרון

הכרעת דין

החלטתי לזכות את הנאשם.

1.כנגד הנאשם הוגש כתב אישום בגין ביצוע עבירה של אי עצירה לפני קו עצירה בניגוד לתקנות 64(ג) ו- 22(א) לתקנות התעבורה. על פי עובדות כתב האישום נהג הנאשם ביום 15.07.08 בשדרות משה גולן בקרית מוצקין, לא ציית להוראות תמרור ב-37 שהוצב בכיוון נסיעתו, בכך שנכנס לצומת מבלי שעצר את רכבו בקו העצירה.

הנאשם כפר בעובדות כתב האישום, לטענתו עצר לפני קו העצירה ונכנס לצומת רק לאחר שווידא שהצומת פנוי.

2.עדת התביעה רס"ר גלי לוקאץ, ערכה את הדו"ח (ת/1) בו נרשם כי רכבו של הנאשם ורכב שהיה לפניו נכנסו לצומת מבלי לעצור בקו העצירה. עוד ציינה כי היה לה שדה ראייה פתוח וקשר עיין רצוף עם רכבו של הנאשם. בחקירתה הנגדית שללה את טענת הנאשם לפיה אכפה את העבירה מתוך ניידת שעמדה בחנייה וסימנה על התמונה ת/3 ב-X את מקום עמידתה וציינה כי הוא מרוחק כ- 60-70 מטר מקו העצירה. לשאלה כיצד הבחינה ברכב הנאשם מבצע את העבירה באם היתה עסוקה בעצירתו של הרכב שנסע לפניו, השיבה כי בעת ביצוע העבירה לא היתה עסוקה בעצירת הרכבים והבחינה בשניהם מבצעים את העבירה (עמ' 6 ש' 16-15 לפרוטוקול). לא זכרה באם היה עמה שוטר נוסף, אך משהוצגה לה תמונתו השיבה כי אכן היה, אך לא היה מעורב באכיפת העבירה נשוא כתב האישום. העדה לא ידעה לומר באיזה מרחק היה רכב הנאשם מקו העצירה כאשר ראתה אותו לראשונה (עמ' 10 ש' 9 לפרוטוקול) . אשר לטענת הנאשם לפיה עצר לפני קו העצירה השיבה, כי אינה יכולה לשלול זאת, אך די לה בכך שלא עצר בקו העצירה עצמו (עמ' 10 ש' 12-18 לפרוטוקול). את קו העצירה סימנה על השרטוט ת/2 ב-X ולשאלה האם הכיכר עצמה לא הסתירה לה את קו העצירה השיבה בשלילה (עמ' 11 ש' 6-12 לפרוטוקול).

3.הנאשם העיד כי עצר בין חצי מטר למטר מקו העצירה בטרם החל בחציית הצומת. בחקירתו הנגדית אישר לתובעת כי היה הרכב השלישי בטור רכבים כאשר הרכב הראשון עצר לפני קו העצירה והרכב השני לא עצר. בחקירתו הנגדית עמד על גרסתו וכאשר התבקש להעריך מרחקים באולם בית המשפט עשה כן בצורה מדויקת (עמ' 14 ש' 19 לפרוטוקול).

4.בסיכומיה ביקשה המאשימה לקבל את גרסת השוטרת. לטענת המאשימה יש בדברי הנאשם כי הרכב השני לא עצר כדי לחזק את גרסתה הכללית של השוטרת. טענה כי שדה הראייה של השוטרת היה נקי והבחינה היטב בנאשם מבצע את העבירה. עוד טענה כי הנאשם נכנס לצומת מבלי לעצור מהטעם שהצומת היה פנוי.

5.הנאשם ביקש לדחות את גרסת השוטרת ולאמץ את גרסתו במועד האירוע, גרסה עליה חזר בבית המשפט.

דיון והכרעה

מקום עמידת השוטרת בעת אכיפת העבירה הנטענת

6.מקבל אני את גרסתה של השוטרת לפיה עמדה על המדרכה במרחק של כ- 70 מ' מקו העצירה במקום שסומן בתמונה ת/3. גרסתה זו לא נסתרה בשום שלב. אינני מקבל את טענת הנאשם לפיה אכפה את העבירה מתוך הניידת בחנייה שבין העצים (תמונה נ/3). בהקשר הנאשם ראה את השוטרת לראשונה במרחק של כ- 3 מטר מהניידת מיקום המתאים לסימון בתמונה ת/3.

האם היה לשוטרת שדה ראייה נקי לקו העצירה?

7.השוטרת עמדה במרחק של כ- 70 מקו העצירה כאשר בינה לבין קו העצירה כיכר. קו העצירה סומן (בכתום) בשרטוט ת/2 ולפחות לכאורה נראה כי הכיכר מסתירה לפחות באופן חלקי את קו העצירה. אני סבור כי גם אם השוטרת אכן ראתה את קו העצירה או חלק ממנו, מדובר בשדה ראייה מוגבל עקב מיקום הכיכר ביחס לקו העצירה.

8.כך או כך, הנאשם לא חלק על כך כי לא עצר את רכבו בקו העצירה או עליו, טענתו היתה כי עצר מרחק קצר לפניו ומכאן, שאין משמעות של ממש לשאלה האם השוטרת הבחינה בקו העצירה, בכולו או רק בחלקו.

האם הנאשם עצר לפני מעבר קו העצירה

9.כבר במעמד קבלת הדו"ח מסר הנאשם כי עצר את רכבו לפני קו העצירה (דברי הנהג בת/1). בבית המשפט חזר הנאשם על גרסתו ומסר כי עצר במרחק שבין חצי מטר למטר מקו העצירה (עמ' 12 ש' 16 לפרוטוקול) ונכנס לצומת לאחר שווידא כי הוא פנוי (עמ' 14 ש' 31 לפרוטוקול). גרסתו זו של הנאשם לא נסתרה בשום שלב ולמעשה ב"כ המאשימה לא חקרה את הנאשם בכל לטענתו לפיה עצר במרחק של כחצי מטר מקו העצירה.

בהקשר זה העידה עדת התביעה "... גם אם עצרת מטר לפני, עדיין לא עצרת בתמרור עצור" ועוד בהקשר זה העידה "בקו העצירה לא עצרת. לפני קו העצירה אני לא יכולה להגיד שלא עצרת" (עמ' 16 ש' 15 ו-18 לפרוטוקול – ההדגשה שלי ג.ק.).

במילים אחרות גם עדת התביעה אינה שוללת את גרסתו של הנאשם לפיה עצר לפני קו העצירה ,אך די היה לה בכך שלא עצר בקו העצירה עצמו לצורך רישום הדו"ח.

10.לאור האמור לעיל אני מאמץ את גרסתו של הנאשם בכל הנוגע לטענתו לפיה עצר במרחק של כמטר עד חצי מטר מקו העצירה בטרם נכנס לצומת.

האם הנאשם קיים במקרה זה את דרישות התקנה?