מדינת ישראל נ' שרון(עציר)

החלטה

בקשה למעצר עד תום ההליכים.

נגד המשיב הוגש כתב אישום המונה שבעה אישומים, המייחסים לו עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, זיוף מסמכים בכוונה לקבל באמצעותם דבר בנסיבות מחמירות, שימוש במסמכים מזויפים, שבועת שקר, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, ניסיון לקבל דבר במרמה בנסיבות מחמירות, התחזות כאדם אחר, התחזות כעורך דין וקבלת דבר במרמה.

באי-כוח הצדדים הסכימו, על פי הצעתי, למקד את הדיון לגבי שני אישומים בלבד- השני והשלישי.

רקע

בשנת 2009 או בסמוך לכך, הגה המשיב תכנית שתכליתה ליזום ולבצע עסקאות להעברת הזכויות בקרקעות שבעליהן נפטרו ו/או שהינם מתגוררים בחו"ל, ולקבל במרמה את התמורה עבורן.

כדי להוציא תוכנית זו אל הפועל נקט הנאשם דרכי מרמה רבות, בין היתר: גייס מתחזים; זייף תעודות זהות; זייף מסמכים (ייפוי כח, הסכמי מכר ועוד); יזם התקשרויות עם רוכשים פוטנציאליים וקיבל לידיו או ניסה לקבל את תמורת העסקאות ועוד.

סך התמורות שקיבל הנאשם במסגרת תכנית המרמה עולה כדי סך של כ- 1,547,488 ₪. בנוסף לכך, ניסה הנאשם לקבל תמורה נוספת העולה כדי סך של 8,512,512 ₪.

האישום השני מייחס למשיב עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע (קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות)- עבירה על סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "החוק"), זיוף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר בנסיבות מחמירות- עבירה על סעיף 418 סיפא לחוק, שימוש במסמך מזויף- עבירה על סעיף 420 לחוק, שבועת שקר- עבירה על סעיף 239 לחוק, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות- עבירה על סעיף 415 סיפא לחוק, ניסיון לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות- עבירה על סעיף 415 סיפא ו-25 לחוק והתחזות כאדם אחר- עבירה על סעיף 441 לחוק.

האישום השלישי מייחס למשיב עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע (קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות)- עבירה על סעיף 499(א)(1) לחוק, זיוף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר בנסיבות מחמירות- עבירה על סעיף 418 סיפא לחוק, שימוש במסמך מזויף- עבירה על סעיף 420 לחוק, ניסיון לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות- עבירה על סעיף 415 סיפא ו-25 לחוק והתחזות כאדם אחר- עבירה על סעיף 441 לחוק.

עיקרם של דברים:

שני האישומים מגוללים קורות עסקאות מכר נדל"ן. בשני המקרים, הבעלים של הנדל"ן הינן תושבות חוץ. בשני המקרים, התייצגה ישראלית כבעלת הנכסים, לצורך מכירתם ,ללא ידיעת הבעלים האמיתיים.

נטען כלפי המשיב כי הוא סייע למעשי ההונאה באופן המפורט באישומים.

ב"כ המשיב, אינו חולק באופן מהותי על קיומן של ראיות לכאורה, אולם, הוא מבקש לצמצם ולמזער את חלקו של המשיב. לדבריו, המשיב לא היה הדומיננטי ומאחוריו עמדו גורמים רבי כוח.

לאמיתו של דבר, הדיון בהחלטה זו היה צריך להתקיים במסגרת הדיון לחלופה ולא במסגרת דיון לראיות. אולם, פטור בלא כלום אי אפשר ולהלן מה שנגלה לעיניי מעיון בראיות.

המשיב מכיר את המתחזה- הרמין עוזרי- טרם המועדים המפורטים באישומים השני והשלישי. לדבריה, הוא מכיר אותה מספר שנים בשמה האמיתי.

המחלוקת הינה אפוא על היקף המעורבות ולא על קיומן של ראיות לכאורה.

הסנגור המלומד טוען כי המשיב נוצל על ידי מספר אנשים, ביניהם הרמין עוזרי, והוא אינו המתכנן וההוגה של התוכנית כטענת המאשימה. עוד הוא מוסיף כי הרמין עוזרי לא דיברה אמת וכי מעורבותה בפרשה שורשית ועמוקה.

דיון

עניינו של האישום השני הינו מכירת נכס השייך לאירית קרנר- ישראלית המתגוררת בחו"ל (להלן: קרנר) וקבלת תמורתו במרמה. לשם כך, קשר הנאשם קשר עם הרמין עוזרי (להלן: הרמין) אשר תתחזה להיות בעלת הנכס, וכן זייף תעודת זהות הנושאת את פרטי קרנר.