מדינת ישראל נ' שרביט

החלטה

זוהי בקשה חמישית להארכת מעצרו של החשוד לתקופה של 10 ימים, על רקע החשד לביצוע עבירות של החזקת אמל"ח, סחר באמל"ח, קשירת קשר לפשע, השתייכות לארגון פשע. בנוסף, עבירה של החזקת סם מסוג חשיש במשקל 8 גרם.

החשוד עצור מיום 26.01.2010.

ב"כ המבקשת עותר להארכת המעצר לתקופה של 10 ימים לביצוע פעולות החקירה המצוינות בדו"ח הסודי (12 פעולות). עוד הדגיש ב"כ המבקשת כי מדובר בחקירה מורכבת, מסועפת בה חומר חקירה רב היקף. העצורים במסגרת פרשייה זו הם עצורים רבים.

ב"כ החשוד, מנגד, עתר להורות על שחרורו של החשוד הואיל ולשיטת הסנגור, לא חלה התקדמות בחקירה נשוא החשדות המיוחסים לחשוד, מה גם הארכת המעצר הקודמת לא נוצלה על ידי המשטרה לביצוע פעולות החקירה שלשמן התבקשה, מלבד פעולה אחת. עוד הדגיש ב"כ החשוד כי מדובר בחשוד נעדר עבר פלילי, מנהל אורח חיים נורמטיבי.

בהתאם להוראות סעיף 13 (א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו – 1996 (להלן: "החוק") לא יצווה שופט על מעצרו של אדם אלא אם כן שוכנע כי קיים חשד סביר כי האדם עבר עבירה ומתקיימת אחת העילות המנויות בסעיף זה. אותו חשד סביר שהסעיף מדבר בו יכול שיתבסס על ראיות המצדיקות מעצר לצורך השלמת חקירת המשטרה אך שאין בהן בהכרח כדי לבסס ראיות לכאורה לצורך מעצר עד תום ההליכים (בש"פ 6350/97 רוזנשטיין נ' מדינת ישראל (לא פורסמה, ניתנה ביום 29.10.97); בש"פ 11109/03 שקארנה נ' מדינת ישראל). ההכרעה בבקשה להארכת מעצרו של אדם לצורך השלמת החקירה הינה פרי איזונים:

" הצורך בהשלמת החקירה לשם ביסוס החשדות המיוחסים לחשוד, חייב להבחן למול זכותו של החשוד לחירות בשלב שבו עדיין אין בידי המשטרה ראיות לכאורה להגשת כתב אישום כנגדו. אלא שאם ישוחרר החשוד וימומש החשש מפני ניסיון סיכול החקירה על ידו, לא ניתן יהיה להשלים את החקירה. לפיכך, מקום שישנן ראיות הקושרות באופן סביר את החשוד למעשה העבירה המיוחס לו וכן קיים חשש כי לא ניתן יהיה להשלים את הליכי החקירה באופן סביר וראוי בדרכי החקירה המקובלות והרגילות (ראו: בש"פ רוזנשטיין לעיל) – הן משום החשש להימלטות והן משום החשש להשפעה על עדים או מעורבים אחרים במעשה העבירה – והכל כמובן גם בהתחשב באופייה של העבירה, יש מקום להורות על מעצר החשוד כאמור בסעיף 13 לחוק המעצרים " (בש"פ 11109/03).

בענייננו, אני סבור כי מתקיימות לפחות שתיים מן העילות.

שוכנעתי מהחומר שהוצג לעיוני באשר לפעולות החקירה שבוצעו, ופעולות החקירה שבכוונת המשטרה לבצע, כי לא ניתן יהיה לקיים פעולות אלה כאשר החשוד משוחרר ממעצר.

בנוסף, החשוד נחשד בעבירות חמורות של השתייכות לארגון פשע, קשירת קשר לפשע, וסחר באמל"ח, כאשר אין הוא מעורב בודד בפרשה נשוא הבקשה.

על כן, אין מקום לספק בעיניי כי שחרורו עלול להביא לשיבוש הליכי חקירה ומשפט.

אשר לבסיס הראייתי למעצרו של החשוד, קיימות ראיות לכאורה בכל הנוגע לעבירות הסחר באמל"ח וקשירת קשר לפשע.

אשר לבסיס הראייתי הנוגע לעבירות הנוספות, דהיינו השתייכות לארגון פשע – כפי שציינתי בהארכת המעצר האחרונה, כי מדובר בחשד סביר בעל עוצמה נמוכה. כיום, מונחת בפניי פעולה בדו"ח הסודי שביצועה סביר להשליך על רמת החשד הסביר ומידת מעורבותו של החשוד בעבירות אלה בפרט (אני מסמן פעולה זו כפעולה מס' 9).

יתר הפעולות המצוינות בדו"ח, ביצוען לא מחייב את המשך מעצרו של החשוד ולעניין זה אני מפנה לפעולות א', ז', ח', י"ב – מה גם פעולות אלו הופיעו גם בדו"חות הקודמים.

על רקע האמור לעיל ולאחר הערכת האיזונים הנדרשים בשלב זה, גוברים שיקולי החקירה על פני חירותו של החשוד. יחד עם זאת, הנני נעתר לבקשה באופן חלקי ומורה על הארכת מעצרו של החשוד עד ליום 12.02.2010 בשעה 12:00.

ניתנה והודעה היום כ"ה שבט תש"ע, 09/02/2010 במעמד הנוכחים.

נסר אבו טהה, שופט

הוקלד על ידי: שולה פרץ התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: