מדינת ישראל נ' שקיירוב(אסיר)

גזר דין

הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירה של התפרצות לדירה לפי סעיף 406 (א) לחוק העונשין וזאת במסגרת הסדר טיעון שפרטיו הובאו בדיון מיום 28/03/10.

הנאשם הופנה לשירות המבחן ואכן התקבל תסקיר ולאחריו תסקיר משלים, כאשר בסופו של יום מתרשמת קצינת המבחן מהעדר מודעות טיפולית אצל הנאשם, מכך שאינו מכיר בקיומה של בעייתיות בתפקודו ואינו מפגין צורך בשינוי.

בשל כך נמנע שירות המבחן מכל המלצה טיפולית.

הצדדים טענו לעונש, כאשר ב"כ המאשימה ביקשה להטיל עונש מאסר בפועל הולם, בשים לב לחומרת העבירה, הפגיעה הנגרמת לציבור והיות העבירה מכת מדינה.

הסנגור ביקש להקל, בשים לב לנסיבות שפירט בטיעוניו.

הנאשם הודה כאמור בהזדמנות הראשונה לאחר תיקון כתב האישום לעבירה קלה מזו שיוחסה מלכתחילה.

אין חולק כי הנאשם לא הספיק לגנוב דבר מן הדירה, אך זאת בשל העובדה כי נתפס על חם.

אין חולק כי מדובר בעבירה חמורה, הפוגעת בבטחון הציבור, ברכושו ובפרטיותו.

לחובת הנאשם שתי הרשעות קודמות, כאשר בזמנו נתנו לו הזדמנויות בכך שהוטל עליו פיקוח קצין מבחן לתקופה ארוכה והוארך מאסר מותנה שהוטל עליו.

גם אני נתתי לנאשם הזדמנות בכך שהפניתי אותו לשירות המבחן אך הנאשם לא השכיל לנצל את ההזדמנות ועל אף שאין מחלוקת כי הוא נזקק לתהליך טיפולי על מנת להיגמל, הנאשם עצמו לא זו בלבד שחולק על עובדה אלא אף ניסה לזייף בדיקת שתן במסגרת השירות.

מן הצד השני, כאמור, עברו של הנאשם אינו מכביד, הרשעתו האחרונה בעבירה דומה היא משנת 2003. ההתפרצות לא הייתה מתוחכמת אלא יותר על דרך של ניצול הזדמנות וכאמור לא נגנב דבר.

לא מצאתי מקום להפנות את הנאשם לממונה על עבודות השירות באשר לאור האמור בתסקירים אין לי ספק כי לא ימצא מתאים.

אשר על כן אטיל עליו מאסר בפועל לתקופה קצרה ומידתית בשים לב לשיקולים לקולא.

אני דנה את הנאשם למאסר בפועל לתקופה של 7 חודשים בניכוי ימי מעצרו, בין ה-17/02/10 ל-23/04/10.

אני דנה את הנאשם למאסר על תנאי לתקופה של 12 חודשים למשך 3 שנים והתנאי הוא - כי לא יעבור עבירת רכוש מסוג פשע וכן עבירה בניגוד לסעיף 384 לחוק העונשין.

זכות ערעור תוך 45 יום.

ניתנה והודעה היום כ"ז אלול תש"ע, 06/09/2010 במעמד הנוכחים.

אורית קנטור, שופטת בכירה

החלטה

הנאשם יתייצב לריצוי עונש המאסר ביום 19/09/10 בשעה 08:00 במזכירות הפלילית של בית המשפט.