מדינת ישראל נ' שפתושוילי

הכרעת דין

כתב האישום ותשובת הנאשם

נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של גניבה, לפי סעיף 384 לחוק העונשין. בהתאם לעובדות כתב האישום, ביום 13.8.12 נכנס הנאשם לחנות סטימצקי וגנב 10 דיסקים של הזמר אייל גולן באופן שהכניסם לתוך שקית, עבר את קו הקופות ויצא מהמקום מבלי לשלם. שווי הגניבה הנטענת - 499 ₪.

הנאשם כפר באשמה ומשכך נשמעו ראיות הצדדים.

עדויות המאשימה

גב' יפית דוד היא סיירת בתחנת זבולון. הגב' דוד הגיעה למקום בעקבות תלונה אודות גניבת דיסקים, ומצאה את הנאשם מעוכב על ידי קב"ט הקניון בו מצויה החנות. הגב' דוד ערכה דוח פעולה (ת/1), בו ציינה כי שוחחה עם המתלונן, אשר מסר לה כי "לא היו זמזמים על הדיסקים ולכן לא צפצף ביציאה מהחנות". כמו כן תפסה הגב' דוד שקית כחולה בה טען המתלונן שהנאשם הטמין את הדיסקים כשיצא מהחנות (ת/2).

מר רובי אברהם הוא מתנדב, אשר הגיע למקום עם השוטרת יפית דוד. העד הגיש הודעה (ת/4). וציין כי שוחח עם המוכר אשר טען בפניו כי הדיסקים נגנבו מהחנות.

הגב' עירית דוידוביץ היא מנהלת תפעול ובטחון של הקניון בו מצויה החנות. העדה תיארה כי ביום האירוע התקשר אליה בחור בשם דורון מחנות צליל סטימצקי וביקש ממנה להגיע מאחר "שיש לו גנב עם שקית של דיסקים ביד". כאשר הגיעה למקום החשוד כבר לא היה בחנות, היא ראתה אותו "ליד הקומה הראשונה", קראה לאחראית משמרת והתקשרה למשטרה. העדה הגישה הודעה שמסרה (ת/5).

הגב' מעין גרשון היא אחראית משמרת בטחון בקניון. העדה תיארה כי קיבלה קריאה מהקב"טית אודות גניבה. היא פגשה אותה בקומה הראשונה ועיכבה את החשוד עד הגעת המשטרה.

רס"ר ג'יהאד מורד הוא חוקר בתחנת זבולון. העד גבה את הודעות הנאשם (ת/7-ת/10) וכן ערך מספר מזכרים, ובהם מזכר המפרט היעדר מצלמות בתוך החנות (ת/13) , דו"ח צפייה (ת/12) בו רואים את הנאשם ואת מנהל החנות מחוץ לחנות, וכן דו"ח הבהרה (ת/11). כמו כן הגיש העד מזכר, המפרט ניסוי שערך לבדיקת מערכת האבטחה בחנות (ת/14). מהבדיקה עלה שהמדבקה שאמורה להתריע אודות גניבה ביציאה מהחנות, לא תפקדה כהלכה כאשר הודבקה על דיסק. במסגרת הניסוי, העד יצא מהחנות עם מדבקה והמערכת התריעה, אך כאשר עשה זאת שהמדבקה על דיסק, המערכת לא התריעה.

בחקירה הנגדית נשאל העד מדוע הטיח בנאשם (ת/7), שהטענה נגדו היא שלא יצא מהחנות עם הדיסקים אלא הותירם בתוכה, והשיב כי כך הבין את הטענות נגדו בשלב הראשוני ולאחר מכן הבין שטעה וכי מיוחס לנאשם שיצא עם הדיסקים מהחנות. לכן ערך העד דו"ח הבהרה (ת/11). ביחס לניסוי שערך, לא ידע העד לומר אם עשה זאת עם הדיסקים שנטען שהנאשם גנב או עם אחרים.

מר דורון בנטל (להלן- דורון) הוא מנהל חנות סטימצקי בקניון סינמול. העד תיאר כי הבחין בנאשם נכנס לחנות, הוא בירך אותו לשלום והציע עזרה אך הנאשם התעלם ממנו, והדבר עורר את חשדו. בהמשך הוא פנה לסייע ללקוחות אחרים ובשלב מסוים הבחין כי הנאשם אינו בחנות, וכי ערמת דיסקים של הזמר אייל גולן אותם סידר קודם לכן נעלמה. דורון יצא מהחנות, ראה את הנאשם מחוץ לחנות ואמר לו "תחזיר לי את הדיסקים שלקחת". לטענתו, הנאשם לא הסתכל עליו ושם פעמיו מיד לחנות, ניגש למקום בו מצויים הדיסקים "התחיל להוציא את הדיסקים מהשקית, כשהוא סיים שאלתי אותו זה כל הדיסקים שלקחת?". בהמשך, חיפש דורון בתוך השקית והוציא דיסקים נוספים. דורון התקשר למחלקת הביטחון של הקניון והנאשם החל לצאת מהחנות "ואני בקשר עין אתו עד שהוא ירד לקומה הראשונה פגשנו את הקב"טית והיא לקחה אותו". דורון ציין כי הנאשם לקח מהחנות עשרה דיסקים של הזמר אייל גולן אשר היו מונחים בתצוגת הדיסקים ובחלון הראווה.

בחקירה הנגדית השיב דורון כי היו זמזמים על הדיסקים ואינו זוכר אם השוטרת יפית שאלה אותו בעניין זה. כשעומת עם גרסתה של השוטרת יפית, טען שלא יתכן שיהיה דיסק בחנות ללא זמזם וכנראה שלא הובן נכונה. דורון הדגיש כי ראה את הנאשם כ-10 מטר מהחנות, יצא אליו ואמר לו שיחזיר את הדיסקים. דורון נשאל כיצד זה שלא נשמע צפצוף ביציאה מהחנות, אם אכן הנאשם הוציא דיסקים, והשיב שהייתה תקלה והוא אף ערך ניסוי בעניין זה. דורון שלל אפשרות שלא היו זמזמים על הדיסקים. לשאלת בית המשפט השיב שלא ראה את הנאשם עם הדיסקים מחוץ לחנות, אלא עם השקית וכאשר הנאשם חזר לחנות, הוא עצמו הוציא מספר דיסקים משקית זו. הנאשם לא הגיב באירוע זה והיה אפתי. העד הדגיש שלא ראה את הנאשם נוטל דיסקים, אלא הסיק בדיעבד מחסרונם שהוא שלקח אותם, וכאשר יצא מהחנות מצא אותו עם שקית. כאשר חזר הנאשם לחנות הוציא משקית זו דיסקים והחזירם למקום. לשאלה אילו דיסקים נבדקו, לאור הטענה לתקלה, השיב שבין היתר נבדקו גם הדיסקים הרלוונטיים. העד אישר שאין מצלמות המתעדות את שמתרחש בחנות, אלא מדובר במצלמות לצרכי התרעה בלבד.

ראיות ההגנה

הנאשם בחר להעיד להגנתו. בעדותו אישר כי נכח בחנות והמוכר שאל אותו אם הוא זקוק לעזרה, והוא שאל אותו למחיר של דיסק מסוים. בהמשך לקח "שורה אחת" של דיסקים וסבר שמדובר בדיסקים שונים, אך כאשר הבין שמדובר במספר עותקים של אותו דיסק "הנחתי אותם שם" ויצא מהחנות. הנאשם תיאר כי לאחר "חצי דקה פתאום הוא בא אלי ואומר לי תראה לי מה יש לך בשקית, בחוץ פתחתי את השקית, הוא ראה שאין כלום ושאל איפה הדיסקים ואמרתי שזה בתוך המדף, נכנסתי לחנות והוא אחרי ואמרתי לו הנה הדיסקים". הנאשם תיאר שהוזמן קב"ט ותיאר שטען בפני המוכר שאין צורך בקב"ט מאחר ולא יצא עם הדיסקים מהחנות.

בחקירה נגדית שב הנאשם על גרסתו לפיה לא יצא מהחנות עם דיסקים כלשהם, אלא רק העביר אותם למקום אחר בתוך החנות, וכך אף הראה למוכר כאשר עימת אותו מחוץ לחנות עם חשדו. הנאשם טען כי כאשר ניגש אליו דורון מחוץ לחנות, הראה לו שאין בשקית דבר. כשנשאל מדוע שדורון ישקר ויטען שראה אותו מוציא דיסקים מהשקית, השיב כי אינו חושב שדורון שיקר אלא "יכול להיות שהוא חשב שאני רוצה לגנוב אותם". לחיזוק טענתו תהה הנאשם, כיצד זה שלא הופעלה מערכת האזעקה אם יצא עם דיסק מהחנות והקשה שאם ההסבר טמון בתקלה במערכת, כיצד היה מעז לצאת עם דיסק, שהרי לא ידע שקיימת תקלה.

בהודעתו הראשונה במשטרה (ת/7), מסר הנאשם גרסה דומה לפיה לא יצא עם הדיסקים מהחנות ואף לא הכניסם לשקית כלשהי. בחקירה השנייה (ת/8) הדגיש הנאשם כי אם היה יוצא מהחנות עם הדיסקים "זה היה גניבה, אבל ברגע שאני נכנסתי אתו לחנות והראיתי לו על המדף אז זה לא גניבה". בהמשך נחקר הנאשם פעמיים נוספות והחזיק בגרסה זו.

דיון והכרעה

נקודות המחלוקת בין הצדדים מועטות. הנאשם אינו חולק שהיה בחנות ואינו חולק אף שנטל את ערימת הדיסקים מושא האישום מהמקום בו היו. טענתו היא שלא הוציאם מהחנות. הנאשם הודה שדורון ניגש אליו כאשר היה מחוץ לחנות בטענה שגנב דיסקים והמחלוקת בין הצדדים מתחילה משלב זה. דורון טוען כי לאחר שהטיח בנאשם שנגב את הדיסקים, מיהר הוא ונכנס לחנות, שם הוציא הדיסקים מהשקית והניחם על המדף. דורון תיאר כי אף הוא תחב ידו לשקית והוציא מספר דיסקים. דורון הדגיש כי הנאשם היה מחוץ לחנות עם השקית ממנה הוצאו הדיסקים לאחר מכן ומכאן שמתחייב, לשיטתו, כי הנאשם היה מחוץ לחנות עם הדיסקים (בתוך השקית). הנאשם מנגד טוען כי משניגש אליו דורון מחוץ לחנות, הראה לו שהשקית ריקה ואין בה דיסקים, ואף נכנס לחנות והראה לו היכן הניחם.

עדותו של דורון עשתה עלי רושם חיובי ואני נותן אמון מלא בדבריו. העד העיד באופן בוטח ומדויק, וניכר היה שאינו מעוניין לפגוע בנאשם, אלא הוא תיאר את הדברים כהווייתם. העד לא ניסה להגזים בעדותו ולא הסתיר את החלקים שאינם חד משמעיים בעדותו. כך לא הסתיר שלא ראה את הנאשם מוציא הדיסקים מהשקית שכן צפה בו מאחור, אלא הוא הסיק שכך עשה לאור תנועות ידיו והעובדה שהדיסקים הונחו על המדף. כמו כן לא טען דורון כי ראה את הנאשם נוטל הדיסקים, אלא שלאחר שהבחין בחסרונם, חשד בנאשם בעקבות כך שעורר את חשדו קודם לכן וניגש אליו מחוץ לחנות לצורך בירור הנושא. מכאן שראיתי בעדותו כמתארת את הדברים באופן זהיר ומדויק, תוך אבחנה בין עובדות שראה לכאלו שיכול הוא רק לשער שאירעו.