מדינת ישראל נ' שפריר

הכרעת דין

על סמך הודאת הנאשם בעובדות המיוחסות לו בכתב האישום אני מרשיעה אותו בעבירות לפי סעיף 10(ג) לפקודת זכויות יוצרים ביחד עם צו זכות יוצרים ולפי סעיף 10(ג) ו- 10(ד) לפקודת זכויות יוצרים ועבירה לפי סעיף 60(א)(3) ו- 60(א)(4) לפקודת סימני מסחר [נוסח חדש] תשל"ב – 1972.

ניתנה והודעה היום י"ד סיון תש"ע, 27/05/2010 במעמד הנוכחים.

נירה דסקין, סגנית נשיא

גזר דין

הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות של החזקת עותקים מפרים של יצירות והחזקת טובין ומכירתם שסומנו ללא רשות ומכירתם.

נסיבות ביצוע העבירות פורטו בכתב האישום המעלה כי בשני מועדים שונים (5.12.05 ו- 10.5.06) החזיק הנאשם בדוכן תקליטורים בהיקף משמעותי ביותר (במקרה אחד 296 תקליטורים ובמקרה אחר 301 תקליטורים) שכללו יצירות שנתונות לזכויות יוצרים של בעלי זכויות שונים וכן מכר תקליטורים כאלה.

אותם תקליטורים נשאו סימני מסחר רשום של אותם בעלים ללא רשותם, ללא ידיעתם ובאופן העלול להטעות אדם אחר.

במסגרת הסדר טעון אליו הגיעו הצדדים עותרים הצדדים במשותף ובהסכמה לענישה צופה פני עתיד שלצידה ענישה קונקרטית בדמות קנס כאשר ב"כ המאשימה מבקש שיהא זה קנס גבוה ואילו הסנגורית מבקשת שיהא זה קנס נמוך כאשר כל אחד מבאי כוח הצדדים טוען לנימוקים אשר לשיטתו מצדיקים את עתירתו שלו.

שקלתי נסיבות הענין וטעוני באי כוח הצדדים.

המדובר במי שמאחורי גוו נשרך גליון הרשעות קודמות בעבירות חלקן ישנות, חלקן פחות ישנות והאחת הדחה בחקירה והיזק לרכוש במזיד, חדשה.

העבירות הינן במגוון תחומים לרבות עבירות רכוש, עבירה של שיבוש מהלכי משפט ועבירה של משחקים אסורים.

בשורה של החלטות שנתנו על ידי הערכאות השונות ביטאו בתי המשפט את החומרה הגלומה בעבירות הפוגעות בזכויות יוצרים ופקודת סימני מסחר.

עבירות אלה גלום בהן יסוד משמעותי של פגיעה בחיי מסחר תקינים ובכלכלת המדינה.

כך גם פוגעות עבירות אלה בסחר הבינלאומי ויש בהן משום פגיעה בשמה הטוב של מדינת ישראל ובמסחר המתנהל בה.

מעבר לכך מדובר בפגיעה כלכלית משמעותית בבעלי הזכויות ובבעלי סימני המסחר.

היום כבר אין חולק על כך שקניין רוחני של אדם או של כל גוף משפטי אחר הינו קניין הזכאי להגנה כמו כל קניין אחר וסבורה אני כי חוק יסוד כבוד האדם וחירותו אשר מקנה לקניינו של אדם זכות יסוד חל ופורש כנפיו גם על קניין רוחני.

זיוף וחיקוי של סימני מסחר כמו גם פגיעה בזכויות יוצרים הפכו לתופעה נפוצה למרבה הצער ומעבר לפגיעה כאמור בחיי מסחר תקינים ובבעלי הזכויות והסימנים יש גם פגיעה בציבור תם לב אשר יש והוא מוטעה לחשוב כי היצירה או הטובין שרכש אכן יוצרו על ידי מי שנחזה להיות יוצרם על פי הסימן המזויף.

לכתחילה הענישה הראויה בעבירות אלה צריכה להיות מכבידה וכשם שהגמול הראוי לכל מי ששולח ידו ברכושו של אחר צריך לכלול ברגיל וגם רכיב קונקרטי בדמות מאסר ובדמות קנס מכביד, כך גם ראוי למי ששולח ידו וגונב פרי עמלו ויצירתו של אחר.

יחד עם זאת, כל מקרה נדון לגופו וכשם שהדברים נכונים לגבי מקרים שבתי משפט הקלו באופן משמעותי בענישתם של מי שביצעו עבירות דומות, כך גם לגבי מקרים שבתי משפט החמירו באופן משמעותי בעבירות אלה.

הסנגורית המלומדת הציגה בפני פסיקה בה הקלו בתי משפט בעבירות אלה, אך כאמור היו גם מקרים שבתי משפט החמירו וקיימת קשת רחבה של פסיקה ומקרה זה ידון לנסיבותיו הוא.