מדינת ישראל נ' שפרבר

בפני

שופט שמואל מלמד

הכרעת דין

נגד הנאשם הוגש כתב אישום, לפיו, ב- 16.02.11 בשעה 11.54 או בסמוך, ברחוב קוגל פינת סוקולוב בחולון, לא ציית הנאשם לתמרור 301, בכך שלא נתן זכות קדימה לרכב הנכנס לצומת, בניגוד לתקנה 64 (2) ו 22 (א) לתקנות התעבורה תשכ"א – 1961.

הנאשם כפר באשמה המיוחסת לו ונשמעו הראיות.

מטעם התביעה העידה השוטרת נטלי אליאס. עדותה נשענה רובה ככולה על הדו"ח אשר היא רשמה ביום המקרה – ת/1. על פי רישומה של השוטרת, ביום האירוע, היא הייתה בנסיעה על רח' סוקולוב בנתיב הימני מבין 2 נתיבים. הניידת נסעה אחרי רכב פרטי אחר. בעת שנכנסה הניידת לצומת עם רחוב קוגל. הבחינה השוטרת ברכב הפרטי סוטה לנתיב השמאלי בגלל כניסת רכבו של הנאשם לנתיב הימני. מבלי לתת לרכב הפרטי זכות קדימה. הנאשם השתלב באיטיות והשוטרת נאלצה לבלום מחשש לתאונה. לאחר שהשוטרת בלמה הנאשם השתלב, השוטרת כרזה לנאשם לעצור ונרשם לו דו"ח. על גב הדו"ח ציור תרשים של האירוע.

תגובת הנאשם לאוזני השוטרת במעמד רישום הדו"ח הייתה: אני ראיתי אתכם. ראיתי שהאטת אז נכנסתי.

בבית המשפט טען הנאשם כי הוא מכיר את המקום. לדבריו יש במקום מעבר חצייה עם תנועה מתמדת של אנשים, לכן לדבריו "שם צריך לעצור". אחרי שעברו האנשים התקדם הנאשם לפניה ימינה. במקום יש מסלול השתלבות. הנאשם הסתכל שמאלה. ראה את הניידת. ראה שהניידת לא זזה והשתלב בתנועה. אחרי מספר מטרים הניידת כרזה לו הוא נעצר בצד. הנאשם בחקירה נגדית טען כי לא היה רכב אחר במקום. לדבריו טענת השוטרת אינה אפשרית כיוון שהוא הבחין בניידת ולא היה רכב אחר. בהתייחס לניידת "ראיתי שהיא לא זזה ואז במהירות איטית פניתי ימינה, אני ראיתי את הניידת עוד ממעבר החצייה". הנאשם הגיש תמונות של המקום.

לאחר ששמעתי את הצדדים, השתכנעתי כי עדות השוטרת היא אמת.

טענת ההגנה של הנאשם היא שהשוטרת עמדה בכניסה לצומת ולא היה רכב אחר שהשתלב. לגבי העובדה שהשוטרת עמדה עם הניידת. בנקודה זו סתר הנאשם את עצמו למרות שבדיון ההוכחות עמד הנאשם על כך שהניידת הייתה במצב עמידה הרי שבמעמד הדו"ח בתגובתו טען הנאשם ראיתי שהאטת אז נכנסתי. מדובר בסתירה מהותית לגבי מצב התנועה במקום. אם הניידת עמדה במקום הרי שגרסת השוטרת כלל אינה אפשרית כיוון שלמעשה היא חסמה את התנועה בנתיב הימני וכל האירוע המתואר בכתב האישום כלל לא יכול היה לקרות ובהכרח גם רישום הדו"ח אינו אפשרי. על פי גרסת הנאשם לכאורה לא היה נגרם מפגש לא עם הרכב הפרטי ולא עם הניידת. לעומת זאת גרסתו הראשונה של הנאשם בדבר האטה של הניידת מאפשרת את מפגש הרכבים ומעמידה את פרשנות הנאשם למה שארע בכביש כבעייתי. בנסיבות אלו לאור העובדה שהיה מפגש בין השוטרת לנאשם, הרי שאני מוצא להעדיף את גרסתו הראשונית של הנאשם על זו שהוצגה בבית המשפט. על פי גרסתו הראשונה הנאשם סבר שהשוטרת האטה ולכן נכנס לנתיב. אציין גם כי מבט בתמונות שהגיש הנאשם לבית המשפט בדיון אינן מאפשרות גרסה לפיה הניידת עצרה בכניסה לצומת. מדובר בצומת גדולה. משמעות עצירה של הניידת במקום בו מתאר הנאשם, יש בה לחסום את הצומת וליצור עומסי תנועה לא מבוטלים. שעה שבמרחק קצר מאוד ניתן לעצור מבלי להפריע לתנועה.

הנאשם טען כי עצר במעבר החצייה, טענה זו באה לראשונה לעולם בבית המשפט. בגרסתו הראשונית של הנאשם אין זכר לגרסה זו, לא בתגובה לדו"ח ולא בשלב ההקראה. אני סבור שתולדה של גרסה זו, באה להסביר כי הנאשם היה במצב עמידה החל בנסיעה ולכן לא יתכן שלא ראה את הרכב האחר. כיוון שמדובר בגרסה כבושה אני מוצא לדחות גרסה זו.

הסברו של הנאשם למה שאירע נראה לי בלתי סביר. לכאורה על פי גרסתו משראתה השוטרת את הנאשם היא עצרה אותו. זאת ללא סיבה כלל וכל הדברים שציינה בדו"ח הם פרי דמיונה. השוטרת העידה בצורה אמינה, עניינית וכנה. לא מצאתי כי הסברה של השוטרת לאירועים אינו אפשרי. ההפך לאחר מבט בתמונות נראה לי כי גרסת השוטרת אפשרית יותר מגרסת הנאשם. שכן אם אכן היה רכב אחר כניסת הנאשם בהכרח הביאה אותו לסטות ומעבר לכך גם הייתי מקבל את גרסת הנאשם שלא היה רכב. הרי שעדיין אם נכנס הנאשם כפי שהוא מאשר, הרי שהשוטרת לפחות הייתה צריכה להאט את הניידת אחרת הייתה מתרחשת התנגשות. במועד זה הנאשם לא נתן לה זכות קדימה.

סוף דבר, בהישעני על עדות השוטרת, לה אני מאמין, ולאחר שהזהרתי עצמי כי מדובר בעדות יחידה. אני מרשיע את הנאשם בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

ניתנה היום, כ"ג כסלו תשע"ב , 19 דצמבר 2011, במעמד הצדדים

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: