מדינת ישראל נ' שפיר(עציר)

גזר דין

הנאשם, יליד 1972, הודה והורשע בעובדות כתב אישום מתוקן במסגרת הסדר טיעון, בביצוע עבירות של איומים, היזק לרכוש במזיד והחזקת סכין.

לפי עובדות כתב האישום המתוקן, מר ליאור חנוקר (להלן – "המתלונן"), שכר במועד הרלוונטי לכתב האישום יחידת דיור סמוך למקום מגורי הנאשם ברחוב יהודה הלוי 3 בכפר סבא (להלן – "המקום"). ביום 20.3.2013, בשעה לילה מאוחרת, שהה הנאשם במקום עם המתלונן ועוד שתי ידידות של המתלונן. הנאשם היה שרוי בגילופין והחל להציק לאחת מהידידות. המתלונן ביקש מהנאשם לעזוב את ביתו, ונכנס לבית. בשלב זה אחז הנאשם בידו בסכין מתקבעת שארך להבהּ 17 ס"מ, חתך את רשת חלון הבית של המתלונן, והכה בידיו בחלון תוך שהוא שובר אותו ואומר למתלונן "אני אהרוג אותך".

הנאשם ביקש להודות בעובדות כתב אישום נוסף מבית המשפט לתעבורה בתל אביב-יפו, והורשע על יסוד הודאתו בעבירות של נהיגה בשכרות ותחת משקאות משכרים, נהיגה בקלות ראש וגרם חבלה של ממש.

לפי עובדות כתב האישום בת"ד (ת"א) 2269-01-13, ביום 25.9.2012 בשעה 11:00 נהג הנאשם בקטנוע ברחוב הרכבת בתל אביב, כאשר הוא שיכור ונתון תחת השפעת משקאות משכרים וריח אלכוהול חזק נדף מפיו. מבדיקות הדם שנערכו לנאשם עולה כי נמצאו בדמו 245 אלכוהול לכל 100 מ"ל דם. הנאשם נהג בקלות ראש, לא נתן תשומת לב לדרך, איבד שליטה על האופנוע וללא סיבה סבירה החליק על הכביש. כתוצאה מהתאונה נגרמו לנאשם, בין היתר, שברים בצלעות והוא עבר ניתוחים ואושפז בבית חולים עד ליום 25.10.2012.

לנאשם שתי הרשעות קודמות, האחת משנת 2007 והשנייה משנת 2010, בעבירות של תקיפה, העלבת עובד ציבור, ניסיון להיזק לרכוש במזיד, הכשלת מעצר או חיפוש חוקי, הפרעת שוטר בעת מילוי תפקידו, תקיפת שוטר, ושימוש בכוח או באיומים למנוע מעצר. עד כה לא הושת על הנאשם עונש מאסר בפועל.

לנאשם עשר הרשעות תעבורה, לרבות הרשעה בעבירות של נהיגת רכב בשכרות ונהיגה בקלות ראש משנת 2006, בגינה נדון לפסילה ממושכת בפועל, פסילה על-תנאי ומאסר על-תנאי.

בהתאם להסכמת הצדדים נערכו בעניינו של הנאשם שני תסקירים מטעם שירות המבחן.

שירות המבחן סקר את תולדות הנאשם אשר היה מוכר לשירות מהרשעות קודמות. הנאשם, גרוש ואב לנער בן 16, סיים 12 שנות לימוד ושירת שירות צבאי מלא. לאורך השנים עבד הנאשם בעיקר כמוכר בחנויות למוצרי חשמל. הנאשם החל לצרוך חשיש בגיל ההתבגרות, ובהמשך חלה נסיגה במצבו כשהחל להשתמש בהירואין ובאלכוהול. חלה החמרה בהתמכרותו של הנאשם עם גירושיו לפני מספר שנים. הנאשם ניסה לאורך השנים להיגמל באמצעות מסגרות גמילה פרטיות ומוסדיות. לדבריו במהלך שבע השנים האחרונות הצליח להימנע משימוש בחומרים ממכרים לתקופות ארוכות יחסית, אך לאחרונה בעקבות תאונת הדרכים בה נפצע (מושא כתב האישום בתיק הצירוף) וקבלת טיפול באמצעות משככי כאבים נרקוטיים, נסוג לדפוסים התמכרותיים וחזר לצרוך אלכוהול וסובוטקס.

שירות המבחן מצא כי קיימת רמת סיכון בינונית להישנות התנהגות אליה מצד הנאשם שחומרת תוצאותיה צפויה להיות נמוכה. עקב קיומו של פוטנציאל שיקומי שולב הנאשם בקהילת "צעדים" ביום 17.7.2013, אך בחלוף כארבעה חודשי טיפול עזב את המוסד, ונעצר במסגרת בקשה לעיון חוזר שהגישה המדינה. לדברי הנאשם, אושפז במהלך הטיפול בבית החולים בשל זיהום שהתפתח בפצעיו, וכאשר חזר לקהילה נמצא בכליו בקבוק בושם – פריט שהכנסתו אסורה. מטפליו של הנאשם הודיעו לו כי תופעל נגדו סנקציה בעקבות עניין הבושם, ואז נלחץ ועזב מיוזמתו את המוסד.

הנאשם הביע הכרה מסוימת להתמכרותו לאלכוהול ולכך שהוא נדרש לתמיכה וליווי לאחר שחרורו, והביע נכונות לעמוד תחת פיקוח שירות המבחן ולהשתלב בטיפול ביחידה העירונית. הנאשם טען כי כאשר ישוחרר יוכל לעבוד בתחום עיסוקו – מכירת מכשירי חשמל. שירות המבחן הודיע כי אם לא תוטל על הנאשם תקופת מאסר נוספת על זו שעשה במעצר, יוכל השירות לעקוב אחריו במסגרת צו מבחן, במהלכו יופנה לטיפול ביחידה העירונית, הכל בכפוף להתחייבותו המפורשת בפני בית המשפט.

ב"כ המאשימה, עו"ד דבורה דורסמן, טענה כי התנהגותו של הנאשם, כמתואר בכתב האישום המתוקן, הייתה התנהגות בריונית והעונש ההולם עליה הוא מאסר בפועל, מאסר על-תנאי ופיצוי. זאת, בין היתר, בשל כך ששירות המבחן קבע שקיימת מסוכנות להישנות עבירות שכאלה מצד הנאשם.

ב"כ המאשימה טענה כי מעשי הנאשם בתיק התעבורה חמורים אף הם. הנאשם סיכן לא רק את עצמו אלא את כל עוברי הדרך, ורק בנס התאונה לה גרם לא גררה תוצאות חמורות יותר. מאחר שאין זו פעם ראשונה שהנאשם נוהג בשכרות, בקשה המאשימה כי ייגזר עליו עליו עונש של מאסר בפועל משמעותי, מאסר על-תנאי, פסילה, פסילה על-תנאי וקנס כספי גבוה.

ב"כ הנאשם, עו"ד קירה קרביץ, הזכירה כי הנאשם הוא היחיד שנפגע בעקבות תאונת הדרכים מושא תיק הצירוף. הנאשם סובל מהפגיעה עד היום, ואפשר לומר שבעניין זה קיבל את עונשו.

אשר לתיק העיקרי, כאן עמדת ההגנה היא שיש להקל בעונשו של הנאשם משום שמדובר היה באירוע רגעי, למתלונן לא נגרם כל נזק גוף, במהלך האירוע המתלונן עצמו היה שיכור, כעת אין קשר בין הנאשם למתלונן, הנאשם הודה בהזדמנות הראשונה והוא מתחרט על מעשיו. מדובר בנאשם שזהו מעצרו הראשון. הוא שוחרר לקהילה טיפולית, וכאשר חזר במצב פיזי ונפשי קשה ונתפס בקבוק הבושם בכליו – לא יכול היה להתמודד עם עונש נוסף ועזב את הקהילה. הנאשם במצבו, סובל בכלא כפליים מנאשם "רגיל".

ב"כ הנאשם הגישה פסיקה לעונש ועתרה לגזור על הנאשם עונש מאסר כתקופת מעצרו וצו מבחן.

הנאשם בדברו האחרון לעונש אמר כי לולא היה מצבו מסתבך, היה ממשיך את הטיפול. לדברי הנאשם כיום הוא אינו צורך אלכוהול והוא ביקש שיוטל עליו צו מבחן.

דיון

עליי לקבוע מתחם עונש הולם טרם גזירת הדין. בקביעת המתחם יילקחו בחשבון הערכים החברתיים שנפגעו, מידת הפגיעה בהם, מדיניות הענישה הנהוגה ונסיבות הקשורות בביצוע העבירה. כיוון שעסקינן בשני אירועים נעדרי זיקה הדדית, אקבע מתחמי עונש נפרדים לכל אישום. לאחר מכן אגזור על הנאשם עונש כולל לכל האירועים.

הערכים החברתיים שנפגעו כתוצאה ממעשי הנאשם המתוארים בכתב האישום המתוקן הוא שלמות הגוף ושלמות הנפש, וכן הקניין הפרטי. הנאשם התנהג כלפי המתלונן בבריונות לשמה, ובמהלך האירוע אף עשה שימוש בסכין (אם כי על מנת לפגוע ברכוש בלבד). אמנם קשה להניח כי הנאשם תכנן את מעשיו, אולם כיוון שנעשה שימוש בכלי משחית, הנזק שיכול היה להיגרם כתוצאה ממעשיו יכול היה להיות חמור יותר מזה שנגרם בפועל.