מדינת ישראל נ' שפיר

החלטה

כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו שתי עבירות של סחר בסם מסוכן בשתי הזדמנויות שונות.

ביום 12.4.10 סחר בסם מסוכן מסוג קוקאין במשקל של 0.4318 אשר מסר לסאבר וסאבר מסרו לסוכנת וזאת על פי עובדות האישום הראשון.

סחר בסם מסוכן מסוג קוקאין במשקל של 0.8 גרם ברוטו אשר מסר לסאבר, וסאבר מסר לסוכנת סם במשקל של 0.5448 גרם ברוטו מהסם שקיבל מהנאשם, וזאת ביום 26.4.10, על פי עובדות האישום השני.

עם הגשת כתב האישום המאשימה הגישה בקשה בה עתרה להורות על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים, בבקשתה התייחסה המבקשת לראיות לכאורה ולעמדת המשיב באמרתו, לעילות המעצר, לעברו הפלילי של המשיב לרבות בעבירה של החזקת סם, תווך בסם, וסיוע לסחר בסם, עבירה שבגינה הושת על המשיב מאסר מאחורי סורג ובריח.

המאשימה טענה כי מחומר החקירה מצטיירת תמונה לפיה המשיב פעל עם אחרים לצורך הפצת הסם, בעבור בצע כסף.

המאשימה הפנתה להלכה הפסוקה. בגין כל האמור לעיל טענה כי לא ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך של שחרור בערובה ועתרה להורות על מעצרו עד לתום ההליכים.

במהלך הדיון הוצגו ע"י ב"כ המאשימה תקליטורים המתעדים לכאורה את עסקאות הסמים המיוחסות למשיב. כמו כן הפנה ב"כ המאשימה לאמרות הסוכנת, לגרסת המשיב, שלכאורה הינה שקרית לאור העובדה שטען שהגיע למקום על מנת לתקן הרכב, ולכאורה בפועל המשיב החנה את רכבו רחוק מהפנצ'ריה, ולא נצפה שעשה פעולה כל שהיא הקשורה לתיקון הרכב. ב"כ המאשימה טען כי המאשימה סבורה ששקרי הנאשם יכולים להוות תוספת ראייתית מסוג סיוע, לאישום השני.

באשר לשיהוי בהגשת כתב האישום, טען ב"כ המאשימה כי המאשימה פעלה רבות לאיתור המשיב וללא הצלחה.

כמו כן הפנה ב"כ המאשימה לגליון הרשעותיו הקודמות של המשיב ולהלכה הפסוקה. ב"כ המאשימה עתר להורות על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים.

ב"כ המשיב טען כי לא קיימת ראיה לכאורה ממנה ניתן ללמוד שהסוכנת קיבלה דבר מה מהמשיב או יצרה עמו קשר כל שהוא. כמו גם אין כל ממצא תקשורתי בין המשיב לסוכנת. ב"כ המשיב טען שבתקליטור לא נראה המשיב מעביר דבר מה, אשר נטען שהגיע לסוכנת. ב"כ המשיב טען שסאבר באמרתו לא קשר המשיב למיוחס לו.

ב"כ המשיב טען שטביעות אצבע של המשיב לא נתפסו על הסם שנמסר לסוכנת.

ב"כ המשיב טען כי לא נערך עימות. כמו גם טען שהמשיב שתף פעולה, מסר גרסתו והכחיש המיוחס לו.

ב"כ המשיב טען כי מיוחסות למשיב עבירות שנטען שבוצעו בחודש אפריל, וטען כי הגם שהמשטרה נסתה לאתר המשיב ללא הצלחה, בעת שהמשטרה רצתה לעצרו בהקשר להליך אחר, במחוז ת"א, הוא אותר נעצר ושוחרר (מ"י 13227-09-10 בבית משפט השלום בתל אביב יפו).

ב"כ המשיב טען כי המשיב נעצר בגין ההליך שלפני לאחר שאותר בתל אביב.

(לציין במאמר מוסגר כי ב"כ המאשימה הבהיר שהמשיב נעצר במחוז ת"א בגין ביצוע עבירה נוספת, ולא בעקבות הנסיון לאתרו).

ב"כ המשיב טען כי קיימת חולשה משמעותית בראיות לכאורה וטען כי יש לבחון אם בסופו של ההליך אפשרי שעניינו של המשיב יסתיים בהרשעה.

ב"כ המשיב טען כי קיימת למשיב חזקת החפות ומשכך עתר להורות על שחרורו לחלופת מעצר.

לחלופין עתר ששרות מבחן יבחן חלופת מעצר.

שקלתי טיעוני הצדדים.