מדינת ישראל נ' שעאבנה

הכרעת דין

כתב האישום

נגד הנאשם הוגש כתב אישום, המייחס לו בשני אישומים שונים, עבירה של גניבת רכב לפי סעיף 413ב(א) לחוק העונשין, תשל"ז- 1977 (להלן: "חוק העונשין") ועבירה של החזקת כלי פריצה לרכב לפי סעיף 413ז לחוק העונשין.

על פי עובדות האישום הראשון, ביום 27.9.12, בשעה 23:45 או בסמוך לכך, בחניון מרכול "אושר עד" ברחוב בית הדפוס בגבעת שאול בירושלים, גנב הנאשם יחד עם מאלק דיאב (להלן: "מאלק"), רכב מסוג סובארו, מ.ר. 6138503 (להלן: "הרכב"), השייך למר יחיאל גולדברג (להלן: "המתלונן").

הנאשם ומאלק הגיעו לחניון ברכבו של הנאשם מסוג אופל קורסה, מ.ר. 6278523 (להלן: "האופל"). השניים ירדו מהאופל והחלו מסתובבים בין כלי הרכב החונים בחניון. בשלב מסוים, ניגש מאלק לרכב ונשען עליו בסמוך לדלת הנהג, בו בזמן שהנאשם תצפת במקום, בעודו סמוך לרכב.

כעבור רגעים מספר, שב מאלק אל הרכב, פתח את דלת הנהג, נכנס לרכב, הניעו ויצא מהחניה בנסיעה. זאת עשה כאשר הנאשם מתצפת ומכוון אותו אל עבר היציאה מהחניון. בהמשך, נכנס הנאשם לאופל ונסע מהמקום.

על פי עובדות האישום השני, ביום 3.10.12 או בסמוך לכך, ברחוב קוטלר בגבעת שאול בירושלים, החזיק הנאשם באופל כלים ובהם מפתח גלגלים, מספרים מאולתרות, מספריים וכפפות, המשמשים ככלי פריצה, וזאת מבלי שיש לו הסבר סביר לכך.

בתשובתו לכתב האישום, כפר הנאשם במיוחס לו, וטען כי במועד האירוע אמנם הגיע עם מאלק ברכבו לחניון סופר "אושר עד", אולם תכלית הגעתו הייתה לשם עריכת קניות במרכול, הממוקם בסמיכות למקום עבודתם של השניים, "סופר עוף". הנאשם הכחיש בתוקף, כי היה מעורב באירוע של גניבת רכב.

ראיות הצדדים

ראיות התביעה

מטעם התביעה העידו שלושה עדים:

עד תביעה מספר 1, מר ארז גאולה (להלן: "ארז")

העד שימש במועד הרלוונטי לכתב האישום כקצין ביטחון במרכול "אושר עד".

העד מסר כי ביום האירוע זיהה את מאלק והנאשם מאירוע קודם, שהתרחש כחודש עובר למקרה בו עסקינן. באירוע הקודם נגנב רכב מהחניון. בבדיקת מצלמות האבטחה הבחין בשניים, וכשראה אותם מגיעים בשנית למרכול, החל לעקוב אחריהם באמצעות מצלמה אשר תיעדה את האירוע. העד מסר כי ראה באמצעות המצלמה את השניים יוצאים לחניון ושם האחד נכנס לרכב, מניעו וחומק מהחניון, כאשר השני מפקח על האירוע ועוצר את התנועה על מנת לאפשר לחברו לצאת מהחניון. לאחר שעזב הראשון את החניון, נכנס השני לאופל ונסע אף הוא מהמקום.

העד הזעיק את כוחות המשטרה, אולם לא עלה בידם לאתר את השניים ביום האירוע.

מספר ימים לאחר האירוע, בעודו בעבודה, הבחין העד בשניים כשהם נכנסים שוב לתוך המרכול. העד הבחין בהם קונים ממתקים ולאחר מכן עוזבים את המקום. העד התחקה אחר מעשיהם, ועקב אחריהם רגלית במשך 15 דקות לערך. הוא הבחין, כי בעת שהותם בחניון הם הסתובבו על יד רכב כלשהו למספר רגעים, ולאחר מכן נכנסו לאופל ועזבו את המקום. העד יצר קשר עם כוחות המשטרה, ומאוחר יותר הבין כי השניים נעצרו.

עד תביעה מספר 2, רס"ר מתן יהודאי

ביום האירוע נתקבלה קריאה על אודות אירוע גניבת רכב סובארו בסופר "אושר עד". בהגיעו למקום פגש העד בארז, שמסר לו כי הבחין במצלמות האבטחה באירוע הגניבה. כמו כן ארז מסר לו את מספרי לוחיות הרישוי של הרכב הגנוב ורכב האופל.

ע"ת מספר 3, מאלק דיאב

העד סיפר כי הוא מכיר את הנאשם ממקום עבודתם המשותף ב"סופר עוף". העד ציין כי השניים היו פוקדים באופן תדיר את מרכול "אושר עד" על מנת לקנות אוכל. הוא הכחיש כי היה מעורב באירוע גניבת הרכב. כאשר הוצג לו סרטון המתעד את האירוע הוא טען כי הוא אינו מזהה את הדמויות בסרטון. העד הכחיש כי במשטרה זיהה את הנאשם בסרטון. לדידו, מי שנכנס לרכב ונסע הוא בעליו של הרכב, שכן נהיר שלא "התעסקו" עם הרכב עובר להנעתו. העד מסר כי הוא אינו זוכר את מעשיו ביום האירוע, וכי סיפר את שאירע במסגרת חקירותיו במשטרה. יצוין כי העד הוכרז כעד עוין, והותר לחוקרו בחקירה נגדית.