מדינת ישראל נ' שנאור

החלטה

1.בפני בקשה להארכת מעצרו של החשוד מכוח סעיף 17ד' לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים) תשנ"ו-1996 [להלן: החוק"].

2.החשוד נעצר לראשונה ביום 27.03.2010, ומעצרו הוארך עד היום.

3.בדיון שהתקיים במעמד נציג המבקשת, החשוד ובא-כוחו, חזר נציג המבקשת על האמור בבקשה וביקש את הארכת מעצרו של החשוד למשך יומיים.

4.טרם הדיון הוצג לפני חומר חקירה עליו מתבססת הבקשה ובו תימוכין נטען לחשד המועלה כלפי החשוד, וכן הצהרת תובע לפי סעיף 17ד' לחוק.

5.על פי הנטען בבקשה, מיוחס לחשוד חשד בדבר ביצוע עבירות של איומים, תקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו, תקיפה הגורמת חבלה ממש והחזקת אגרופן או סכין למטרה לא כשרה.

6.לאחר שבחנתי את הבקשה, ובכלל זה את חומר החקירה, שוכנעתי כי מתקיימים התנאים שבסעיף 17ד' לחוק, היינו כי יש עילה לכאורה לבקש את מעצרו של החשוד עד תום ההליכים המשפטיים בעניינו, בשים לב לקיומן של ראיות לכאורה ולקיומה של עילת מעצר בשל מסוכנות וביחוד ביחס לעבירה המיוחסת לו בדבר תקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו ולאחר שמצאתי כי קיים יסוד סביר לחשש כי החשוד יסכן את בטחונו של אדם ו/או הציבור ולאור החשש להתחמקות מההליך.

7.לנוכח המסוכנות האמורה, לא מצאתי להעדיף בשלב זה שחרור בערובה על פני מעצר.

8.טענת הסניגור ביחס לשחרורו בחלופות תשקלנה לאחר שיונח בפני ביהמ"ש כתב אישום ותינתן הזדמנות לצדדים לשטוח טענותיהם, לעניין הבקשה למעצר עד תום ההליכים אשר צפויה להיות מוגשת עם סיום מעצרו בהתאם להוראות סעיף 17 ד'.

בשלב זה, שוכנעתי כי אין להורות על שחרורו בחלופה על מנת לאפשר למבקשת להגיש כתב אישום בתוך תקופת מעצרו משום שלא ניתן להבטיח בחלופות את מטרת המעצר. מצאתי את הבקשה מידתית בהיותה בקשה להארכת מעצרו לכ- 20 שעות.

9.אי לכך, אני מורה על המשך מעצרו של החשוד עד ליום 29.03.2010 עד השעה 10:00.

10.תיק החקירה מושב לחוקר.

11.צו מעצר נחתם בד בבד.

זכות ערר כחוק.

ניתנה והודעה היום י"ג ניסן תש"ע, 28/03/2010 במעמד הנוכחים.

רות אטדגי-פריאנטה, שופטת

הוקלד על ידי: איטה רוט התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: