מדינת ישראל נ' שמש שמעון

החלטה

הנאשם זומן כדין למשפטו אך לא התייצב, חתום על הדוח ובו מועד הדיון.

משלא התייצב למשפטו נידון בהעדרו, מפנה לעמדת התביעה העותרת לפסילה בפועל, התביעה הדגישה כי לנאשם הרשעות קודמות מרובות (62 רישומי תעבורה), לאור משך הפקיעה הארוכה ועברו המכביד עתרה התביעה לפסילה בפועל.

רק לאחר שנדון הנאשם בין היתר לפסילה בפועל הוגשה בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר.

התביעה מתנגדת לבקשה, מפנה לעמדת הפסיקה באשר לביטול פסקי דין שניתנו בהעדר ומציינת כי העונש הולם את נסיבות ביצוע העבירה ואת עברו המכביד של הנאשם.

השיקולים השונים לביטול פס"ד נפרשו בשורה ארוכה של פסקי דין בביהמ"ש העליון, בהם בין היתר פורטו מקרים בהם לא נענה ביהמ"ש העליון לבקשות לביטול פס"ד בהעדר עילה לביטולו.

כך לדוגמא טענות של שכחה, אובדן דו"ח, טעות של עו"ד ברישום ביומן, אי התייצבות מחמת טעות, אי התייצבות בשל מחלה עליה לא דווח לביהמ"ש טרם הדיון, אי התייצבות מחמת תיבות דואר פרוצות, אי התייצבות בשל אי הידיעה של העו"ד, לא היוו עילות לביטול פסה"ד, גם אם הושת על המבקש עונש לא קל. (עיין רע"פ 9142/01 של כב' השופט ת. אור, רע"פ 5377/03, רע"פ 8583/04, רע"פ 3690/03, רע"פ 1271/06, רע"פ 5569/07, רע"פ 4474/05, רע"פ 5958/07, רע"פ 2394/07, רע"פ 6383/07, רע"פ 1371/07, רע"פ 2282/07, רע"פ 6463/07, רע"פ 8445/07, רע"פ 9593/07, רע"פ 10319/07, רע"פ 10516/07, ע"פ 6859/07, רע"פ 683/07, רע"פ 1381/07, ב"ש 7099/06, רע"פ 1773/04).

ראה בעניין זה גם רע"פ 10253/06 יוגב חבאני נ' מ"י שם דחה כב' השופט ס. ג'ובראן את בקשת הערעור לאחר ששתי הערכאות דלמטה דחו את בקשתו של המבקש אשר לא התייצב לדיון ונידון בין היתר לפסילה בפועל לביטול פסק הדין שניתן בהעדרו.

ראה גם רע"פ 9470/06 בו נדחתה בקשה דומה וזאת גם לאחר שהציג המבקש תעודות רפואיות.

ברע"פ 2282/07 בעניין דניאל דגן נ' מ"י דחה כב' השופט ס. ג'ובראן בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר בו נידון המבקש בין היתר ל-24 חודשי פסילה בפועל ואלה הם דברי כב' השופט שם:

"פסק הדין ניתן שלא בנוכחות המבקש מכח סעיף 240 (א)(2) לחוק סדר הדין הפלילי... העובדה כי המבקש לא הגיע לדיון ולא הודיע על כך לבית המשפט עקב מחלתו, אינה כשלעצמה מצדיקה את ביטול פסק הדין (ראו ע"פ 418/85 רוקינשטיין נ' מ"י פ"ד ל"ט (3) 279). יתרה מכך, בענייננו, לא נגרם למבקש עיוות דין בכך שהורשע שלא בנוכחותו מאחר ואל מול טענת הכפירה של המבקש עומד בפני בית המשפט כתב אישום המכיל תוצאות בדיקה אובייקטיבית על פיה נהג המבקש עם כמות אלכוהול גבוהה פי 2.5 מהכמות המותרת בחוק. לבסוף בצדק קבעה ערכאת הערעור כי העונש שנגזר על המבקש הוא עונש המינימום לפסילה בפועל".

ראה גם ע"פ 4271/07 מחוזי ב"ש בעניין חיים רונן נ' מ"י שם נידון הנאשם בהעדרו בעבירה של נהיגה במהירות של 144 קמ"ש במקום 90 קמ"ש בין היתר ל-6 חודשי פסילה בפועל, בקשתו לביטול פסק דין נדחתה גם בשים לב לקביעת בית המשפט המחוזי כי העונש הולם את נסיבות העבירה, ראה החלטת בית משפט זה בב"ש 213/07 חיים רונן נ' מ"י.

אני דוחה את הבקשה.

ניתנה היום, כ"ג אדר א תשע"א, 27 פברואר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: