מדינת ישראל נ' שמעון

גזר דין

1.        הנאשם הורשע על פי הודאתו בביצוע עבירות של תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, תקיפה הגורמת חבלה של ממש, איומים והעלבת עובד ציבור. כך לאחר שהודה כי בתאריך 15.01.11, לאחר שעוכב בידי שוטר בחשד כי השתתף באירוע זריקת אבנים על רכב חולף והובל לתחנת משטרה, בה הושב על ספסל בסמוך ליומן בתחנה, קם ממקומו, היכה באגרופו במכונת שתייה שהייתה במקום ובקירות התחנה, ירק לעבר היומנאית ואיים עליה בלשון בוטה. כך גם לאחר שהודה כי בהמשך למתואר ושעה ששוטר אחר ביקש להרגיעו, איים גם עליו בלשון בוטה והעליב אותו, דחף אותו ואף נשך את ידו עד זוב דם. לבסוף כך לאחר שהודה כי עוד ובהמשך למתואר ושעה שכבר הושם בתא מעצר, המשיך לאיים על שני השוטרים בלשון בוטה, ואף נקט לשון קללות בוטה.

הודאתו של הנאשם באה במסגרת הסדר טיעון מהלכו הוסכם בין הצדדים כי לעניין עונשו יעתור הסנגור לעונש מאסר לתקופה מינימלית שאף תרוצה בעבודות שירות, מאסר מותנה והתחייבות, ואילו המאשימה תעתור להשתת מאסר בפועל שיהלום את חומרת העבירות, מאסר מותנה והתחייבות. עוד הוסכם כי המאשימה תבקש להשית פיצוי לשוטרים.

2.        לאחר האמור ביקשה ב"כ המאשימה להשית על הנאשם את העונשים הנזכרים. בתוך כך עמדה לא רק על חומרת העבירות אלא גם על העובדה כי השוטר שננשך בידי הנאשם, נזקק לטיפול רפואי לרבות מספר חיסונים. אינטרס הציבור, כך הוסיפה, מחייב כי בית המשפט יאמר את דברו, באשר להתנהלות אזרחים, המרשים לעצמם לתקוף שוטרים בעת מילוי תפקידם וללא כל התגרות מצידם.

מאידך, ביקש הסנגור להשית על הנאשם תקופת מאסר מינימלית שתרוצה בעבודות שירות, ומעבר לכך, להסתפק בענישה הצופה פני עתיד. לתימוכין עמד על העובדה כי הנאשם מתחרט על מעשיו וכן הדגיש, מנסיבותיו האישיות כי מדובר בצעיר בן 24, לאחר שירות צבאי, ללא הרשעות קודמות שזו הסתבכותו הראשונה עם החוק ומשכך גם בעל סיכויים מעולים לשיקום. עוד ציין כי ארבעה ימים בהם היה נתון הנאשם מאחורי סורג ובריח מחמת מעצרו, היוו מבחינתו טראומה שתמנע ממנו חזרה על מעשיו. על האמור הוסיף כי ענישה הצופה פני עתיד, נכונה במקרה זה גם בשל העובדה שהנאשם נעצר בשבת ולמעשה אולץ לחללה, והכל בגין עבירה בה נחשד ואשר בהמשך התברר שכלל לא בוצעה.

הנאשם מצידו הבהיר כי הוציא מן האירוע מסקנות אישיות, הצהיר כי לעולם לא יחזור על מעשיו והביע חרטה על כל שהתרחש.

3.        אין חולק כי למעשיו של הנאשם נודעת חומרה יתרה. כך באשר, בין שעוכב לחקירה בצדק ובין שלא, נטל לעצמו חירות שלא הייתה לו, לתקוף שוטרים ואף לנקוט כלפיהם בלשון איומים בוטה, והכל שעה שמילאו תפקידם באמונה. אינטרס הציבור החד משמעי עניינו בהרתעת הרבים מפני ביצוע עבירות אלה ומעבר לכך בהגנה על לובשי המדים בעת ביצוע תפקידם כחוק.

4.        עם זאת לא ניתן בנסיבות להתעלם מן העובדה כי הנאשם צעיר לימים, ללא הרשעות קודמות, וכי קיבל אחריות על מעשיו בהזדמנות הראשונה ואף הביע חרטה.

5.        בנסיבות אלה אינני מוצאת למצות עימו את מלוא חומרת הדין.

משכך הינני משיתה על הנאשם את העונשים הבאים:

א.מאסר בפועל בן חודשיים אשר ירוצה בעבודות שירות.

ב.6 חודשים מאסר על תנאי לתקופה של 3 שנים והתנאי הוא כי הנאשם לא יעבור בתוך תקופה זו כל עבירה כנגד עובדי ציבור ויורשע בגינה בין בתקופת התנאי ובין לאחריה.

ג.קנס בסך 250 ₪ או חודש מאסר תמורתו. הקנס ישולם במלואו עד ליום 01.09.11.

ד.פיצוי בסך 500 ₪ למתלוננת – השוטרת קטיה גרודינצקי ופיצוי נוסף בסך 1,000 ₪ - לשוטר אליהו טויטו.

הפיצוי יופקד בגזברות ביהמ"ש עד ליום 01.09.11 ויועבר על ידה למתלוננים על פי פרטיהם כמפורט ברשימת עדי התביעה שבכתב האישום ו/או פרטים שיועברו ע"י ב"כ המאשימה לא יאוחר מיום 15.07.11.

כל תשלום על חשבון הקנס ייזקף תחילה לטובת הפיצוי.