מדינת ישראל נ' שמעון זוהר

בפני

סגן הנשיא כב' השופט אינאס סלאמה 24 ביולי 2011

הכרעת דין

1.כנגד הנאשם שבפניי, הוגש כתב אישום (דו"ח) המייחס לו עבירה של אי ציות לאור אדום ברמזור וזאת בניגוד לתקנה 22(א) לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961. (להלן: " התקנות").

2.הנאשם כפר בעובדות כתב האישום וטען בישיבת ההקראה, כי התחיל לחצות את הצומת בירוק שהתחלף לכתום. משכך נקבע התיק לישיבת הוכחות בה שמעתי את עורך הדו"ח, רס"ב משה מלול (להלן: "עורך הדו"ח" או "עד התביעה") ואת הנאשם.

3.עורך הדו"ח העיד, תוך חזרה על נסיבות המקרה, כי נסע אחרי רכב הנאשם מבלי שהיו ביניהם רכבים וראה את הרמזור מתחלף לאדום בעוד הנאשם ממשיך בנסיעה וחוצה את הצומת ברמזור אדום "כאשר גם הגלגלים הקדמיים וגם האחוריים חצו את קו העצירה באדום מלא".

בחקירתו הנגדית העיד השוטר, כי אם היה לו ספק בעבירה, הוא פועל לטובת הנהג ולא היה רושם את הדו"ח. הוא ציין כי נסע במרחק של מספר מטרים מרכב הנאשם. הוא אישר כי יכול להיות שהיתה עמו שוטרת והוסיף, כי "אם היתה יכול להיות שהייתי רושם". כאן יודגש, כי דברי השוטר נאמרו בתשובה לטענת הנאשם כי נסעה עימו שוטרת אלא שלפי הנאשם "השוטרת לא ראתה כי היא הסתכלה לכיוון בית המכס הישן".

4.הנאשם העיד, כי נסע במהירות של 5 קמ"ש וכי הבחין בשוטר ובשוטרת. הוא ציין כי "היה ירוק מהבהב, חלפתי באיטיות". הוא הכחיש כי עבר באור אדום. בתשובה לשאלת בית המשפט היכן היה כשראה שהאור הירוק מהבהב, הוא העיד כי היה "1.5-2 לפני קו העצירה" וכי הוא בטוח שנתפס בכתום כי נסע לאט, אבל לא באדום.

5.לאחר סיום הראיות ובהסכמת הצדדים הוריתי כי יונחו בפניי דו"ח העיסוק של הניידת וכן אישור עיריית חיפה לפיו יצוין האם ברמזור נשוא תיק זה קיים מופע של ירוק מהבהב, כפי שטען הנאשם.

מסמכים אלה הונחו בפניי ומהם עולה כי לעורך הדו"ח נלווה שוטר/ת מיקי בן שטרית. לא ברור אם מדובר בשוטרת אותה הזכיר הנאשם, אך מאחר והנאשם בעצמו מודה כי השוטרת לא הבחינה בעבירה אלא הסתכלה לכיוון אחר, הרי שעדותה, גם אם נכחה במקום, היא לא רלוונטית.

לעומת זאת, מאישור עיריית חיפה עולה, בניגוד לטענת הנאשם, שבמקום "אין הבהוב ירוק. בתום הירוק המלא הרמזור עובר מיד לצהוב". עובדה זו סותרת לחלוטין את טענת הנאשם כי הבחין באור ירוק מהבהב בטרם חלף על פני קו העצירה.

6.לאחר ששמעתי את דברי הנאשם והשוטר, לאחר ששקלתי את הדברים ובשים לב להתרשמותי מהופעתם בבית המשפט ולאחר שנתתי את דעתי לראיות הנוספות שהוצגו בפניי, מצאתי שעובדות כתב האישום הוכחו בפניי מעל לכל ספק סביר.

בהגיעי למסקנה זו, ער אני לכך כי עדותו של עד התביעה הינה עדות יחידה במשפט פלילי ולכן התייחסתי אליה בזהירות, אולם עדותו של עד התביעה הותירה עליי רושם חיובי ואמין ושוכנעתי כי ניתן לבסס עליה הרשעה בפלילים מעבר לכל ספק סביר.

7.אני מאמין לעד התביעה כי נסע מאחורי הנאשם מבלי שדבר הפריד ביניהם ומשכך, לא היתה כל הפרעה או הגבלה לשדה הראייה שעמד לרשותו, וכי הבחין ברכב הנאשם חוצה את הצומת באור אדום וכאשר ארבעת גלגליו חולפים על פני קו העצירה לאחר שהאור כבר התחלף לאדום. פירוט זה די בו כדי להוכיח את יסודותיה העובדתיים של העבירה המיוחסת לנאשם.

באשר לנוכחותה של שוטרת נוספת במקום, הרי העובדה כי היא לא הובאה לעדות בנסיבות הספציפיות של תיק זה אין בה כדי לפעול לרעת גרסת השוטר וזאת בשים לב להודאתו המפורשת של הנאשם כי אותה שוטרת לא הסתכלה לכיוונו ולא הבחינה בעבירה הנטענת.

8.לעומת גרסתו האמינה של השוטר, הרי בשים לב להתרשמותי מעדותו של הנאשם ונוכח סתירת עדותו ע"י האישור של עיריית חיפה, הרי שאין בידי לקבל את גרסתו ויש לדחותה תוך העדפת גרסתו של השוטר על פניה.

לא זו אף זו, טענת הנאשם כי נסע במהירות של 5 קמ"ש וכי חרף מהירות איטית זו לא עצר למרות שטען כי ראה ירוק מהבהב, יש בה גם היא כדי לפעול לרעתו שכן עסקינן בניסיון להרחיק את עצמו מהמיוחס לו, בעוד שאם אכן נסע במהירות איטית כאמור, יכל לעצור את רכבו כמתחייב בדין ולא להמשיך בנסיעה.

9.העולה מכל הנ"ל הוא, כי עובדות כתב האישום הוכחו בפניי מעבר לכל ספק סביר, ועל כן אני מרשיע את הנאשם בעבירה שיוחסה לו בכתב האישום.

המזכירות תעביר עותק מהכרעת הדין לצדדים ותזמנם לטיעונים לעונש ביום 22.9.11 בשעה 09:40.

ניתנה היום, כ"ב תמוז תשע"א , 24 יולי 2011, במעמד הצדדים