מדינת ישראל נ' שמעון אסרף

הכרעת דין

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של נהיגת רכב בעודו בלתי חגור בחגורת בטיחות.

הנאשם כפר וטען כי עת נהג ברכב ביום ובשעה המתוארים בכתב האישום היה הוא חגור כנדרש.

עוד טען הנאשם במהלך פרשת ההגנה כי הטענה לפיה נהג בלתי חגור אינה אפשרית ברכבו שכן ברכב זה מנגנון המצפצף עת נע הרכב בעוד הנהג בלתי חגור.

מטעם המדינה העידו שני מתנדבי משטרה.

ע.ת 1 טען כי ראה ממרחק קצר של כ- 2 מטרים את הנאשם נוהג ברכב בעודו בלתי חגור

(עמוד 4 שורה 23 בחקירתו הנגדית).

כל ניסיונות הנאשם להראות סתירות בעדותו או חוסר יכולת של העד להבחין בעבירה נענו בתשובות ברורות והחלטיות של העד.

לא מצאתי בעדות זו כל סימן לאי אמירת אמת ולכן אני מוצא עדות זו אמינה.

ע.ת 2 העיד אף הוא באמצעות מזכרו כי ראה את הנאשם נוהג ברכב בעודו בלתי חגור.

עד זה נחקר בחקירה נגדית אשר התמקדה בהתנהלותו לאחר ביצוע העבירה לכאורה.

הנאשם ניסה להראות כי עד זה היה להוט לרשום לו דוח בכל מחיר וכי נסיבות הדוח נרשמו ללא כל הקשבה לדברי הנאשם בשטח.

טענות הנאשם בעניין זה התבררו כבלתי מדויקות שכן הוכח מדברי העד (שלא הוכחשו ע"י הנאשם) כי היה זה הנאשם עצמו אשר רשם את תגובתו על הדוח מה שסותר את טענת הנאשם לפיה הסתגר העד בניידת ורשם את הדוח תוך התעלמות מוחלטת ממנו.

גם חקירתו הנגדית של עד זה לא הצביע על אי אמירת אמת מצד העד.

אני מסכים כי העד הרים את קולו באולם בית המשפט והגיב בעצבנות כלפי שאלות הנאשם, אך לא מצאתי בהתנהגות זו שלו סימן כלשהו לאי אמירת אמת.

ניכר היה כי העד נחוש מאד בגרסתו. הוא השיב מיד לכל שאלה ועמד בצורה איתנה בכל ניסיון של הנאשם להראות כי פעל או תפקד שלא כדין.

התרשמתי כי גם עדות זו אמינה לחלוטין.

פרשת ההגנה הסתכמה בעדות יחידה של הנאשם מול שתי העדויות של מתנדבי המשטרה.

אף שהנאשם טען בעדותו כי "מן המפורסמות" שרכבים חדשים ממותקנים במערכת לפיה היעדר חגירת חגורה גורם לצפצוף ברכב, הרי שלא נעשה מצדו כל ניסיון ממשי להראות כי ברכב בו נהג, משנת 2006 (רכב בן 7 שנים) אכן מותקנת מערכת מסוג זה.

עוד לא הוכח כי מערכת זו הנכנסת בדרך כלל לפעילות כעבור פרק זמן של כדקה, אכן הייתה רלוונטית בנסיעה זו שכן לא הוכח מתי החלה הנסיעה לפני שהשוטרים הבחינו ברכב.