מדינת ישראל נ' שמסנה

גזר דין

הנאשם שלפני הורשע, על פי הודאתו, בעבירות של נהיגה ללא רישיון נהיגה ונהיגה ברכב ללא פוליסת ביטוח בתוקף. הנאשם אינו מורשה לנהוג, ומעולם לא קיבל רישיון נהיגה.

עבירות של נהיגה ללא רישיון נהיגה או בזמן פסילה הינן עבירות חמורות, הטומנות בחובן סיכונים רבים לבטחונם של נוסעים ברכב והולכי רגל (רע"פ 3878/05 בנגוזי נ' מדינת ישראל), והמצדיקות הטלת עונש מאסר בפועל גם כאשר מדובר בעבירה ראשונה (ע"פ (י-ם) 8392/04 עליאן נ' מדינת ישראל, ע"פ (י-ם) 2748/08 שוויקי נ' מדינת ישראל). עבירות אלו מצביעות על זלזול עמוק בחוק ובחובה הבסיסית המוטלת על הפרט לקיים את הכללים שהחברה קבעה להבטחת חייהם ושלומם של בני הציבור (ע"פ (ירושלים) 4218/09 מדינת ישראל נ' בן דוד). אדם הנוהג מבלי שיש בידיו רישיון נהיגה, לעיתים רבות אינו בקיא בחוקי התנועה ובאופן הפעלת הרכב, בכך יש כדי להוות סיכון ממשי ומיידי לכלל הציבור בכביש (עפ"ת (י-ם) 37090-05-10 עודה נ' מדינת ישראל ). יש בעבירות אלו לא רק דופי פלילי, אלא אף דופי מוסרי כפול: הסיכון לנהג עצמו ולעוברי הדרך, וכן קשיים במימוש פיצויים בעקבות תאונות הדרכים אם יתרחשו בעת הנהיגה (רע"פ 665/11 אבו עמאר נ' מדינת ישראל).

בטיעוניה לעונש עתרה המאשימה להטיל על הנאשם עונש של מאסר בפועל, במיוחד כאשר בעברו עבירה דומה משנת 2006, מאסר על תנאי, פסילה מלקבל רישיון נהיגה, פסילה על תנאי וקנס כספי.

ב"כ הנאשם ביקש שלא למצות את הדין עם הנאשם ולהטיל עליו תקופה קצרה של מאסר שירוצה בעבודות שירות. לטענתו, העבירה הקודמת היא מלפני 5 שנים, הוריו חולי סרטן והוא מסייע בידיהם כדי להגיע לטיפולים הרפואיים.

על מנת ליתן הזדמנות לנאשם ראה ביהמ"ש לנכון לשלוח אותו לראיון בפני הממונה על עבודות שירות על מנת לבדוק התאמתו לריצוי מאסר בדרך של עבודות שירות. הנאשם זומן לראיון בפני הממונה לתאריך 04/03/12 הן באופן אישי והן באמצעות בא כוחו, אולם במועד הראיון לא התייצב במשרדי הממונה.

במועד שהיה קבוע לשימוע גזר הדין ביום 15/03/12, הופיע ב"כ הנאשם ומסר כי הנאשם לא יכל להתייצב עקב מחלה וביקש ליתן לו הזדמנות נוספת. ביהמ"ש נעתר לבקשת הסניגור ואפשר לנאשם הזדמנות נוספת להופיע לראיון בפני הממונה. למרות שזומן לתאריך 14/05/12 ול -16/05/12 הוא לא הופיע גם הפעם ולא התייצב באף מועד במשרדי הממונה.

בחוות דעתו מיום 17/05/12 ציין הממונה כי מעובד שירות נדרשת מוטיבציה ויכלת לשיתוף פעולה אשר אינם באים לידי ביטוי כבר בשלב הראשוני של בחינת התאמתו של הנאשם. על כן לדעת הממונה לא ניתן לבצע השמתו של הנאשם בעבודות שירות.

בנסיבות העניין, היות והנאשם לא שיתף פעולה ולא ניצל את ההזדמנות שניתנה לו מספר פעמים, כדי להופיע בפני הממונה על מנת שיבדוק התאמתו לריצוי מאסר בדרך של עבודות שירות, אין מקום להמשיך ולבחון חלופה אחרת למאסרו. הרי החלטת ביהמ"ש להפנות את הנאשם לקבלת חוות דעת מהממונה אינה כובלת את ביהמ"ש לגבי רכיב עונש זה, שכן חוות הדעת כשמה כן היא והההפניה, כשלעצמה, אינה מהוה עילה להיווצרותה של ציפיה סבירה או הסתמכות מצד נאשם לריצוי עונש בדרך זו. (רעפ 3348/11 פלוני נ' מדינת ישראל - מאגר נבו)

אינני מקבל טיעוני ב"כ הנאשם שהמניעה לאי התייצבותו היה מחלה, שכן גם במצב דברים זה היה עליו לפנות לממונה ולבקש דחיה של הראיון או לפנות לביהמ"ש ולבקש דחייה של מועד מתן גזר הדין.

על כן אני דן את הנאשם לעונשים הבאים:

1.לתשלום קנס בסך 800 ₪ אשר ישולם ב-2 תשלומים חודשיים החל מיום 10/07/2012.

2.לפסילה מלקבל רישיון נהיגה לתקופה של 3 חודשים. הנאשם פטור מהפקדת רישיון נהיגה. המזכירות תחשב מועד הפסילה מהיום.

תשומת לב הנאשם לכך שהעונש המקובל על נהיגה בזמן פסילה הוא מאסר בפועל.

3.לפסילה מלקבל או מהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 3 חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים.

4.אני מצווה על מאסרו של הנאשם בפועל למשך 21 יום. הנאשם יתייצב לריצוי מאסרו בתחנת המשטרה במגרש הרוסים ביום 03/06/12 עד לשעה 10:30.

5.אני מצווה על מאסרו של הנאשם למשך 3 חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים, אם יעבור על הוראות סעיף 10 א' ו/או 67 לפקודת התעבורה תשכ"א–1961, שעניינם נהיגה בפסילת רישיון או נהיגה ללא רישיון נהיגה בתוקף.

משרד הרישוי יאפשר לנאשם לקבל שעורי נהיגה בלוויית מורה מוסמך ואף לגשת למבחן עיוני ומעשי בתקופת הפסילה, הכול בכפוף להוראות גזר הדין.

תוכן הדיון והוראות גזר הדין תורגמו לנאשם לערבית על ידי בא כוחו, ובית המשפט וידא כי הנאשם הבין היטב את האמור.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים תוך 45 יום מהיום.