מדינת ישראל נ' שמנה

בפני

כב' השופט עופר נהרי

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום ובו נטען כי בעת שהנאשם נהג במכונית בצומת הרחובות ז'בוטינסקי ובן גוריון ברמת גן, ובהתקרבו למעבר חצייה, לא איפשר הנאשם להולכת רגל שחצתה במעבר החציה להשלים את החצייה בבטחה, וזאת בניגוד לתקנה 67 (א) לתקנות התעבורה .

הנאשם כפר ולפיכך התקיים דיון הוכחות.

מטעמה של המאשימה העידה השוטרת סמדר בן חמו (ע.ת.1) ובמסגרת עדותה הוגש הדו"ח שערכה על אתר (סומן ת' 1) וכן תרשים שערכה לבקשת התובעת באולם ביהמ"ש (סומן ת' 2) .

מטעמה של ההגנה העיד הנאשם (ע.ה.1) ובמסגרת עדותו הוגשו 5 תמונות שצילם לדבריו שלושה ימים לאחר האירוע (סומנו נ' 1 עד נ' 5). (מהתאריך המצוי על התמונות עצמן עולה אגב כי צולמו שבעה ימים לאחר האירוע) .

לאחר שהתרשמתי באופן ישיר מהעדויות, בחנתי את הראיות ושקלתי את טיעוני הצדדים, הגעתי למסקנה כי התביעה עמדה כנדרש בנטל ההוכחה שהיה מוטל על כתפיה וכי דין הנאשם להרשעה לפיכך בעבירה שיוחסה לו בכתב האישום .

לא נסתר כי השוטרת עמדה בקירבה לצומת ולמעבר החצייה, ולמעשה ענין זה זכה לחיזוק בעדותו של הנאשם עצמו עת תיאר הנאשם כי השוטרת עצרה אותו מרחק לא רב אחרי שביצע עם מכוניתו את הפנייה ימינה. (ראה נא את עדותו של הנאשם בעמ' 3 שורה 20 לפרוטוקול)

הסתבר - הן מפי השוטרת והן מפי הנאשם - כי הנאשם נע אחרי אוטובוס שגם כן פנה ימינה .

מפי הנאשם נרשמה בין היתר התגובה הספונטנית הבאה על אתר:

"אני הייתי אחרי אוטובוס והוא הסתיר לי " (ראה ת' 1) .(ההדגשה שלי. ע.נ.).

בעדותו בבית המשפט אף תיאר הנאשם כי לפניו נע אוטובוס וכי הנאשם היה במרחק כזה מאחורי האוטובוס שראה הוא את גלגלי האוטובוס. (ראה נא את עדותו של הנאשם בעמ' 2 שורות 26-27 לפרוטוקול) .

הנאשם הוסיף והעריך כי היה הוא עם מכוניתו במרחק של 4 או 5 מטרים מאחורי האוטובוס. (ראה נא עדותו של הנאשם בעמ' 3 שורה 2 לפרוטוקול ).

האירוע התרחש באור יום. (בשעה 16:30 אחה"צ בחודש מאי).

נחה דעתי כי לשוטרת הייתה תצפית קרובה וטובה אל עבר כל אשר התרחש לנגד עיניה.

השוטרת ערכה דו"ח מפורט אשר מן הפרטים המסוימים המצויים בו שב ועולה כי היא היתה מרוכזת במתרחש .

השוטרת תיארה כי הולכת רגל הגיעה כמעט עד לפס השישי מתוך 10 פסים במעבר החצייה ואת זאת עשתה הולכת הרגל לאחר שהאוטובוס כבר התקדם. או אז המשיך אחריו הנאשם , והולכת הרגל בולמת את הליכתה על מעבר החציה לנוכח רכב הנאשם.

זאת ועוד, השוטרת גם ידעה לספר כי ראתה את הנאשם באותה עת כשהוא עסוק בקיום שיחת טלפון במכוניתו. (את זאת הנאשם לא הכחיש אגב) .

אין אני סבור כי היה לשוטרת עניין או יכולת להמציא כביכול את כל פרטי האירוע הנ"ל מפרי דמיונה, ואני סומך ידי כאמור על תיאורה של השוטרת על אשר ראתה .