מדינת ישראל נ' שמלוב

בפני

כב' השופטת מרים קסלסי

הכרעת דין

אני מרשיעה את הנאשמת בעבירות שיוחסו לה בכתב האישום.

כתב האישום

הנאשמת הואשמה בגרימת נזק לרכוש ואדם, רשלנות, אי מתן זכות קדימה וחבלה של ממש. בניגוד לסעיפים 38(3) וסעיף 62(2) בקשר עם סעיף 38(2) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א – 1961 (להלן: "הפקודה"), ובניגוד לתקנות 21(ב)(2) ו- 64(ה) לתקנות התעבורה, התשכ"א – 1961, האחרונה בקשר עם סעיף 38(2) לפקודה.

העובדות שאין חולקין עליהן הן כדלקמן:

ביום 6.9.10 בסמוך לשעה 8:40 , נהגה הנאשמת ברכב מזדה מס' 4179023 (להלן: "רכב הנאשמת") ברחוב גולדה מאיר מכיוון גבעת זאב לכיוון רמות כשברכבה בנה הקטן ישוב מאחור וחגור בסל קל. כשבכוונתה לפנות שמאלה ברמזור בצומת לכיוון רחוב מירסקי. המדובר בצומת רחב ומרומזר, בכיוון נסיעת הנאשמת ארבעה נתיבים, השמאלי שביניהם, בו נסעה, נועד אך ורק לפניה שמאלה, ושלושת הנתיבים שמימינה נועדו לנסיעה ישר. לכיוון הנסיעה שמאלה ולכיוון הנסיעה ישר היו רמזורים שונים בעלי מופעים שונים. אין חולק כי בהגיע הנאשמת לצומת דלק הרמזור בכיוון נסיעתה אור אדום וכי בשלב זה היא עמדה ראשונה לפני קו העצירה והמתינה להתחלפות האור ברמזור.

בכיוון הנגדי נסע באותה השעה יצחק עשור (להלן: "המעורב"), ברכב פולסווגן מסחרי מ.ר. 3400613 (להלן: "המסחרית") כשברכבו 4 ילדיו, כשבכוונתו להמשיך בצומת בנסיעה ישר. אף המסלול הנגדי מחולק לארבעה נתיבים כשהשמאלי מביניהם מיועד לנסיעה שמאלה בלבד ושלושה הנתיבים האחרים מיועדים לנסיעה ישר אין חולק כי המעורב המשיך בנסיעה רצופה לתוך הצומת באחד מהנתיבים המאפשרים זאת.

בשלב מסוים שלגביו קיימת מחלוקת החלה הנאשמת בנסיעה שמאלה לתוך הצומת, תוך שהמעורב ממשיך בנסיעה ישר. בשל כך התנגשו כלי רכב כשחזית רכב הנאשמת במוקד שמאלי בעיקר התנגש בחזית ובכנף שמאלית של המסחרית. כתוצאה מההתנגשות איבד המעורב שליטה על רכבו, סטה לימין לאי תנועה , עלה על המדרכה ופגע בשני הולכי רגל, שנגרמו להם חבלות קשות ביותר. לשולמית מזרחי נגרמו שברים מרובים בצלעות, קרע בטחול, שברים מרובים ברגליים, אישפוז בטיפול נמרץ, אישפוז לחודש ימים ושיקום ממושך. ולווד האריס ג'וליאן (להלן: "המתלונן") שהעיד בפני נכרתה כליה ימנית וטחול, סבל מדימומים פנימיים, אישפוז ממושך ושיקום ארוך.

המעורב וארבעת ילדים נחבלו, והנאשמת וילדה נחבלו. לרכבים נגרמו נזקים.

סלע המחלוקת הוא בשאלה מי חצה את הצומת ברמזור אדום

בעוד המאשימה טוענת כי הנאשמת היא שחצתה את הצומת ברמזור אדום וכי ככל הנראה התבלבלה בין הרמזור בכיוון נסיעתה שמאלה לרמזור בכיוון נסיעה ישר המיועד לנתיבים שלימינה, הנאשמת טוענת כי הרמזור בכיוון נסיעתה התחלף לירוק ורק אז החלה בנסיעה. ולכן המעורב הוא שחצה הצומת באור אדום, או שהיתה תקלה במערכת הרמזורים שגרמה לכך שהמופעים בשני הרמזורים, שלה ושל המעורב הורו בו זמנית ירוק.

לטענת המאשימה בכיוון נסיעת הנאשמת היו שני רמזורים, האחד לכיוון ישר והשני לכיוון נסיעתה שמאלה. המופע הירוק ברמזור בכיוון הנסיעה ישר מתחיל קודם למופע הירוק בכיוון נסיעת הנאשמת. מכאן עולה כי הנאשמת המתינה ברמזור האדום כשגם הרמזור המורה לנוסעים ישר דולק אדום. עת התחלף האור ברמזור לירוק בכיוון הנסיעה ישר החלה הנאשמת לפנות שמאלה למרות שהרמזור בכיוון נסיעתה המשיך לדלוק אדום.

באותה העת הגיע המעורב בנסיעה מהירה ורצופה לתוך הצומת כשהאור בכיוונו ירוק, ולמרות ניסיונותיו לסטות ימינה ולהימנע מהתנגשות עם רכב הנאשמת הוא פגע בה ואיבד שליטה על רכבו.

לטענת המאשימה תכנית הרמזורים מאששת את גרסתה, וכך גם עדויות והודעות עדי ראיה.

לטענת ההגנה הנאשמת המתינה עד שהאור בכיוון נסיעתה יתחלף לירוק, כשהאור בכיוון הנסיעה ישר התחלף לירוק היא המשיכה להמתין עד אשר התחלף גם האור לכיוון שמאלה לירוק ורק אז החלה בנסיעה. לעומת זאת המעורב הוא שנכנס לצומת באור אדום לאחר שחלף על פני מספר רמזורים באור ירוק וכיוון שהגיע בנסיעה מהירה ניצל את הגל הירוק וכנראה המשיך בנסיעה רצופה למרות שהאור בכיוון נסיעתו התחלף לאדום. וזאת למרות שלדבריו הבחין 100 מטר לפני הגיעו לצומת ברכב הנאשמת.

עוד העלה ב"כ הנאשמת כהשערה אפשרות שהרמזורים בשני כיווני הנסיעה של הנאשמת ושל המעורב דלקו אור ירוק בו זמנית. וכראייה לאחר התאונה לפי בקרת הרמזורים אורות הרמזורים בצומת הבהבו צהוב.

ניתוח הראיות

ראשית אציין כי לא ניתן ללמוד מניתוח דו"ח הבוחן וכך אף לדבריו (פרוטוקול עמ' 2 ש' 30) מי מהשניים עבר ברמזור אדום – הנאשמת או המעורב. לשיטתו הגיע הבוחן למסקנה כי יש להעמיד הנאשמת לדין לפי דברי העד הניטראלי בתיק, דן כהן (שעדותו תפורט בהמשך).