מדינת ישראל נ' שמלאשווילי

הכרעת דין

מבוא

נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של נהיגה בזמן פסילה, ללא רשיון נהיגה תקף וללא פוליסת ביטוח בת תוקף.

עפ"י עובדות כתב האישום נהג הנאשם בתאריך 24.10.09, וזאת למרות שהוטלה עליו פסילה מנהלית למשך 30 יום בתאריך 12.4.09, והוא לא הפקיד את רשיונו.

בישיבת ההקראה, שנערכה ביום 16.9.13 השיב הנאשם לכתב האישום וטען כך: "מודה בנהיגה, בזמן ובמקום. הפסילה בטלה מעיקרה ולכן לא היתה תקפה. מסכים להגשת כל החומר ומבקש לסכם. הנאשם לא יעיד".

התביעה הודיעה כי למרות הסכמת הסניגור, היא מבקשת להעיד את עדיה. בנוסף בקשה לתקן את כתב האישום ולהוסיף שני עדים נוספים לרשימת עדיה, שהינם שוטרים שערכו חומר הקשור לעבירת המקור, חומר שנמסר להגנה מבעוד מועד.

הסניגור התנגד לשתי הבקשות. את הראשונה קיבלתי, ואת השנייה דחיתי.

בסופו של יום העיד עד רפ"ק אלימלך זטלמן, באמצעותו הוגשו

טופס שימוע והחלטה על פסילה מנהלית של רשיון הנהיגה מיום 12.4.09 סומן ת/4

טופס הודעת איסור שימוש ברכב מאותו מועדסומן ת/5

טופס שימוע לגבי החלטה בדבר איסור מנהלי על שימוש ברכב מאותו מועד סומן ת/6

ההגנה ויתרה על חקירתו הנגדית של העד.

אציין כי לא ברור לי מדוע סברה התביעה שיש צורך בהטרחתו של העד, למרות הסכמת ההגנה

להגשת כל המסמכים שערך, מה שנעשה בסופו של יום בפועל, מבלי שהעד נשאל דבר מעבר לכך.

כל יתר המסמכים הוגשו בהסכמה;

טופס אישור בדבר נטילת רישיון נהיגה מיום 11.4.09 סומן ת/1.

אישור בדבר נטילת רישיון רכב מיום 11.4.09 סומן ת/2.

כתב האישום בתיק המקור מיום 11.4.09סומן ת/3.

הודעת הנאשם מיום 24.10.09סומנה ת/7.

אישור נטילת רישיון רכב מיום 24.10.09 סומן ת/8.