מדינת ישראל נ' שמואל(עציר)

החלטה

המשיב עומד לדין בגין ביצוע עבירות של ניסיון התפרצות לדירת מגורים, היזק בזדון, איום והחזקת כלי פריצה. ביום 13.1.10 מצאתי כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת אשמתו. עוד קבעתי כי אמנם עבירת הרכוש ואף עבירת איום אינן עבירות שמצדיקות במצב דברים רגיל מעצר עד תום ההליכים, אלא שהמשיב נושא על גבו קופת פרצים בדמות עבר פלילי הכולל עבירות רכוש רבות, איומים, אלימות ואף בריחה ממשמורת. יתרה מכך, המשיב ריצה בעבר עונשי מאסר ולא ניצל את העובדה שבית המשפט זה נהג כלפיו במידת הרחמים, אלא שב לדרך חייו העבריינית.

חרף האמור לעיל, החלטתי כי יש מקום לשחרר את המשיב לחלופת מעצר שפגיעתה בחרותו של המשיב פחותה. אלא שביום שבו שומעה החלטתי זו, נעצר המשיב כשהוא מפר את תנאי השחרור הזמניים בהם היה נתון. המשיב יצא מביתו ללא ליווי ונתפס כשהוא יוצא מחנות.

במצב דברים זה, קבעתי כי החלופה שבה היה נתון המשיב (אצל אמו) מיצתה את עצמה ואין די בה על מנת לשמש בלם מתאים למשיב. חרף העובדה שלא הוצגה באותו שלב חלופת מעצר אחרת הוריתי לשירות המבחן לערוך תסקיר מעצר אודות המשיב שיבחן את האפשרות לשחרור בערובה.

ביום 31.1.10 התקבל תסקיר מעצר קצר. המשיב נמנע מלשתף פעולה עם שירות המבחן ונוכח זאת לא בא שירות המבחן בהמלצה לשחרור. בדיון שהתקיים בפני ביום 25.2.10 ביקש מייצגו החדש של המשיב – עו"ד סננס – כי אבקש את שירות המבחן לבחון פעם נוספת עניינו של המשיב, ואף הציע איזוק אלקטרוני וחלופה אחרת.

שירות המבחן ערך תסקיר נוסף אודות המשיב. מתסקיר זה עולה כי החלופה שהוצעה – פיקוח לסירוגין של מר אליהו אלקנה חבר המשפחה ואחיו הצעיר של המשיב דוד שמואל – אינה מתאימה. שירות המבחן התרשם כי המפקחים אינם ערים באופן מלא לקשיים ולתפקידם כמפקחים, וכן חזר והתרשם מהקושי האינהרנטי ליתן אמון כלשהו במשיב – אמון שהוא התנאי הבסיסי לשם שחרור לחלופה.

עילת המעצר לפי סעיף 21 (א)(2) לחוק המעצרים הינה עילת מעצר עצמאית, העומדת בפני עצמה ואינה קשורה לעילות המעצר האחרות המנויות בסעיף 21(א)(1). הרציונל שבבסיס עילת מעצר עצמאית זו נובע מהחשיבות שייחס המחוקק לעובדת הפרת תנאי מתנאי הערובה שנקבעו לאותו נאשם, וכך ארע גם בענייננו. אוסיף כי סעיף 21(ב)(1) לחוק המעצרים המחייב בחינת חלופת מעצר שפגיעתה בחרותו של הנאשם פחותה, אינו חל על ענייננו. כלומר, בית המשפט אינו מצווה במצב שכזה לבחון קיומה של חלופת מעצר, אלא רשאי הוא לשקול ענין זה (בש"פ 7364/09 מדינת ישראל נ' אדרי , טרם פורסם (החלטה מיום 17.9.09)).

חרף האמור לעיל, היה בית משפט זה נכון לבחון את האפשרות לשחרורו של המשיב לחלופת מעצר, וזאת באמצעות הגורם המקצועי הלא הוא שירות המבחן. אלא ששירות המבחן התרשם באופן שלילי הן מהחלופה אך חשוב מכך מהמשיב עצמו וציין במפורש כי רמת הפיקוח שהוצעה אינה תואמת את רמת הסיכון.

במצב דברים זה, לא מצאתי לבחון את החלופה פעם נוספת בעצמי. וודאי שההחלטה הסופית היא בידי בית המשפט, אולם נוכח הדברים האמורים בתסקיר ונוכח היסטוריית תיק זה והעבר הפלילי המכביד של המשיב (הכולל כאמור גם עבירה של בריחה ממשמורת) לא מצאתי מקום להורות על שחרור המשיב לחלופה כלשהי.

סוף דבר, המשיב יעצר עד תום ההליכים.

ניתנה והודעה היום ט' ניסן תש"ע, 24/03/2010 במעמד הנוכחים.

מיכאל קרשן, שופט

הוקלד על ידי: מירי אלפסי התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: