מדינת ישראל נ' שמואל אורטל

החלטה

הדוח התקבל וסומן ת/1.

ניתנה והודעה היום ח' אדר ב תשע"א, 14/03/2011 במעמד הנוכחים.

דליה קליימן, שופטת בכירה

החלטה

המזכר התקבל וסומן ת/2.

ניתנה והודעה היום ח' אדר ב תשע"א, 14/03/2011 במעמד הנוכחים.

דליה קליימן, שופטת בכירה

העד ממשיך:

הכרעת דין

כמצוות סעיף 182 לחסד"פ הנני מודיעה כי זיכיתי את הנאשמת ולו מחמת הספק.

כנגד הנאשמת הוגש כתב אישום לפיו בתאריך 29.11.09 השתמשה בפלאפון במהלך נסיעה, משכפרה הנאשמת נקבע התיק להוכחות.

התביעה העידה את עורך הדוח השוטר ג'אנו משה אשר פרט את נסיבות המקרה בדוח (ת/1), המעיין בדוח ישים ליבו לעובדה כי הנאשמת סירבה לחתום על קבלת הדוח, לדבריה לא זו היתה תגובתה כפי שנרשמה על גבי הדוח.

הנאשמת ציינה כי היתה בחודש תשיעי להריונה וכי לא עברה את העבירה המיוחסת לה, עוד הוסיפה כי בניגוד לרשום בנסיבות הדוח ברשותה מכשיר פלאפון בצבע שחור ולא כסוף, ציינה כי לא ניתן לשמוע מוזיקה מן המכשיר שברשותה וכי בשים לב למצבה ולנסיבות לא יכלה לאחוז בהגה ביד אחת כפי שמיוחס לה, עוד ציינה כי ממקום עמידתו של השוטר בסמוך לצומת לא יכול היה להבחין ולראות את שנעשה ברכבה כאשר החלונות סגורים וגם השמש בשעות הצהריים הפריעה לראות את המתרחש בתוך הרכב.

התרשמתי מנחרצותה של הנאשמת ויש בדבריה ולו כדי לעורר ספק באשמתה, הנאשמת הציגה בבית המשפט מכשיר פלאפון בצבע שחור כשהיא טוענת בנחרצות שזהו מכשיר הפלאפון שנמצא ברשותה מזה שלוש שנים וכלל לא ניתן לשמוע בו מוזיקה, הוסיפה כי באותה עת היתה בחודש תשיעי להריונה, לא הוציאה מכלל אפשרות כי אמרה לשוטר כי שמעה מוזיקה מהרכב.

המעיין בדוח ובמזכר שערך המתנדב ישים ליבו לעובדה כי חסרים בדוח פרטים מהותיים בהם מצב התנועה במקום, השוטר אמנם ציין בעדותו כי היה ראשון ברמזור אך הדבר לא נרשם בבירור בנסיבות הדוח, השוטר הודה כי עצר את הנאשמת במרחק של כמאות מטרים ממקום ביצוע העבירה ויתכן כי יש ממש בדברי הנאשמת כי השוטר טעה בזיהוי הרכב ה"עבריין".

המעיין בנסיבות הדוח ישים ליבו לעובדה כי גם השוטר לא ציין בסעיף ח' לדוח מה היה מצב התנועה במקום, הגם שציין השוטר בעדותו בפני כי היה בקשר עין רצוף עם הנאשמת עד למקום עצירתה, דברים אלו לא נרשמו בבירור על גבי הדוח.

גם המתנדב לא רשם מה היה מצב התנועה במקום, לא נערך שרטוט מדוייק היכן עמדו השוטרים עם רכבם, היכן בדיוק היה הרכב ה"עבריין", לא נבדקה טענת הנאשמת כי ברכבה מותקנת דיבורית.

לאחר ששמעתי את הנאשמת והתרשמתי מנחרצותה, הגעתי לכלל מסקנה כי יש בדבריה ולו כדי לעורר ספק באשמתה, התעורר ספק בליבי באשר לזיהוי הרכב ה"עבריין".

מדובר במשפט פלילי, על התביעה להרים את נטל הראיה המוטל עליה מעבר לכל ספק סביר ולא היא בענייננו – התוצאה הינה כאמור ברישא להכרעת הדין.

זכות ערעור כחוק.

ניתנה והודעה היום ח' אדר ב תשע"א, 14/03/2011 במעמד הנוכחים.