מדינת ישראל נ' שמאש

גזר – דין

הנאשם הורשע על פי הודאתו בשתי עבירות של מכירת משקה משכר לקטין, כמפורט בכתב האישום.

בהתאם לכתב האישום, ביום 12.5.11, בשתי הזדמנויות מכר הנאשם משקה אלכוהולי לקטין שטרם מלאו לו 18, ואשר שימש באותה עת כסוכן סמוי.

בהתאם להסדר הטיעון שהושג בין הצדדים, הנאשם הוסכם כי הנאשם יופנה לקבלת תסקיר שירות המבחן, וכי המאשימה תעתור למאסר על תנאי וקנס וב"כ הנאשם יטען באופן פתוח, לרבות לענין הימנעות מהרשעה.

עברו הפלילי של הנאשם

במסגרת הטיעונים לעונש הוגש גיליון ההרשעות הקודמות של הנאשם.

מגיליון ההרשעות עולה כי בשנת 2005 הורשע הנאשם בעבירה לפי פקודת זכויות יוצרים, ובשנת 2002 הועמד לדין בבית משפט לנוער בעבירה של החזקת סכין, ללא הרשעה.

הנאשם נשלח לקבלת תסקיר שירות המבחן בטרם נגזר דינו.

תסקיר שירות המבחן

מהתסקיר עולה כי הנאשם כבן 29, הינו רווק המתגורר עם משפחתו ועובד כקבלן בניין.

הנאשם הינו הצעיר מבין תשעה אחים ואחיות, והוא מסייע להוריו, שכיום הינם פנסיונרים.

הנאשם מסר כי סיים 12 שנות לימוד עם תעודת בגרות חלקית. כן מסר כי אובחן כסובל מדיסלקציה ועל כן התקשה להתמודד במסגרת בית הספר.

הנאשם לא גויס על רקע בעיה רפואית ממנה הוא סובל, הוא עבד בניהול קיוסק במשך 5 שנים, ומזה מספר חודשים עובד יחד עם חבר כקבלן בנייה עצמאי.

לגבי העבירות נשוא כתב האישום הנאשם מסר כי בעת עבודתו בקיוסק נהג לבקש תעודות מזהות ממי שביקש לקנות משקאות אלכוהוליים ואשר התעורר ספק ביחס לגילו, ואולם הוא טען כי הסוכן שהופעל במקרה זה נראה בעיניו כבוגר ועל כן לא ביקש תעודה מזהה.

הנאשם הביע חרטה על מעשו וציין כי הוא מודע לסיכון הטמון במכירת משקים משכרים לקטינים.

הנאשם הדגיש את תפקודו התקין ואת עיסוקו כיום כקבלן והשקעת זמנו בטיפול בהוריו ומשפחתו, ושלל צורך בטיפול.

התרשמות קצינת המבחן היתה כי הנאשם פעל במקרה זה באופן פזיז, וכי הוא מבין את הבעייתיות שבהתנהגותו ואת החומרה הטמונה במעשים. כיום, הנאשם סגר את הקיוסק, כך שגורם הסיכון איננו קיים עוד. הרושם שהתקבל הינו כי הנאשם אינו בעל נזקקות טיפולית.

לאור זאת הומלץ על הטלת עונש של"צ בהיקף של 120 שעות וגובשה תכנית עבור הנאשם.

לענין הרשעתו, הנאשם הביע חשש כי הרשעה תפגע בעיסוקו, שכן לטענתו לקוחותיו מבקשים הצגת תעודת יושר.

קצינת המבחן סברה כי על אף שלא הוצגו מסמכים המאמתים את הפגיעה הנטענת בעיסוקו של הנאשם, הרי שלאור גילו הצעיר, עיסוקו כעצמאי, ובהתחשב בחרטה שהביע ובהבנת חומרת התנהגותו, יש מקום להימנע מהרשעה.