מדינת ישראל נ' שמאסנה(עציר) ואח'

החלטה

ביחס למשיב מס' 4

בפני בקשה לעיון חוזר ולמעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים כנגדו.

בתאריך 5.8.10 הוגש כנגד המשיב ושלושה אחרים כתב אישום המייחס לו עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, התפרצות לבית מגורים לשם גניבה, החזקת מכשירי פריצה, הסעת שוהה בלתי חוקי והכשלת שוטר.

בתאריך 17.8.10 לאחר שנקבעו קיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר, הורה בית המשפט על שחרורו של המשיב בחלופת מעצר בדמות מעצר בית מלא בבית אמו ובפיקוחה לצד ערבויות כספיות והפקדה במזומן.

בעת הזו עותרת התביעה כאמור למעצרו של המשיב עד תום ההליכים תוך שמפנה את בית המשפט לעובדה כי לכאורה הפר המשיב בשלוש הזדמנויות שונות את תנאי שחרורו. לראשונה בתאריך 19.1.11 עת יצא את מקום מעצר הבית ונסע לבית זית שם נתפס על ידי השוטרים, פעם שניה ביום 30.8.11 עת שעזב את מקום מעצר הבית וכאשר הגיעו שוטרים למקום לא נכח שם, ופעם שלישית ביום 31.8.11 כאשר באותה עת נכח המשיב במקום מעצר הבית אלא שבני משפחתו סירבו לבקשות השוטרים לאפשר להם להיכנס הביתה על מנת לאתר את המשיב.

ב"כ המבקשת טוענת כי מדובר במשיב אשר בוחר לעשות דין לעצמו, שם לעג ולקלס את הוראות בית המשפט כמו גם התנהלותו והתנהלות הערבה המפקחת מלמדים כי אינם מכירים בסמכות גורמי אכיפת החוק ואינם משתפים איתם פעולה ואף נוהגים בהתרסה כלפיהם. לפיכך טוענת ב"כ המבקשת כי ההפרה של תנאי השחרור לצד ההתנהגות הבוטה בדמות סירובה של הערבה המפקחת לאפשר לשוטרים לבדוק את קיומים של תנאי השחרור, מלמדים כי מדובר בחלופה שאינה ראויה ולפיכך אין מנוס מלהורות על המשך מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים כנגדו.

ב"כ המבקשת מוסיפה ומבהירה כי אומנם הפרה ראשונה הינה ישנה מחודש ינואר 2011 אלא שעקב טעות משעה שנעצר המשיב לא ידעה היחידה החוקרת במחוז ירושלים כי המשיב אמור להימצא בתנאים מגבילים ולפיכך לא ננקטה כנגדו כל סנקציה.

משעה שבוצעו שתי הפרות נוספות ואף הובאה לידיעת התביעה ההפרה הראשונה, בחרה התביעה נוכח רצף ההפרות וחומרתן להביא את עניינו של המשיב בפני בית המשפט.

ב"כ המשיב טוען כי בכל הנוגע להפרה הראשונה מדובר בהפרה ראשונה אשר המשטרה ידעה על קיומה והמשיב נחקר בענין זה בשתי הזדמנויות שונות כך שהמדינה לא יכולה לטעון היום כי לא ידעה על ההפרה.

בכל הנוגע להפרה האחרונה מיום 31.8.11 טוען כי אין מדובר בהפרת תנאי שחרור שכן המשיב נכח בביתו.

אשר להפרה מיום 30.8.11 טוען כי המשיב היה בביתו אלא שהשוטרים שהגיעו למקום שאלו לזהות אדם אחר ולא דייקו בשמו של המשיב אותו חיפשו.

לאחר ששמעתי טיעוני ב"כ הצדדים ועיינתי בחומר החקירה שנאסף בעניינו של המשיב בכל הנוגע להפרות, באתי לכלל מסקנה כי קיימות ראיות לכאורה להפרות המיוחסות למשיב. בכל הנוגע להפרה מיום 19.1.11 אכן המשיב נתפס בכף בבית זית כשהוא ישוב ברכב אותו נוהג אחד אחר. המשיב נשאל על ידי השוטרים לפשר מעשיו וענה כי הגיע מאבו גוש לצורך חיפוש עבודה. גם בחקירותיו במשטרה בשתי הזדמנויות שונות מסר כי נסע לחפש עבודה בשיפוצים ואף הוסיף מיוזמתו כי באותו הערב אף הלך לקניון.

ערה אני לטענות ב"כ המשיב כי ביום 19.1.11 היה דיון בעניינו של המשיב בבית משפט השלום בירושלים אליו לא התייצב המשיב ונטען על ידי בא כוחו כי עוכב על ידי המשטרה בדרכו לבית המשפט אלא שלמרבה הצער המשיב עצמו בשום שלב באף אחת מחקירותיו ואף לא בהזדמנות הראשונה בה נעצר על ידי השוטרים לא מסר כי היה בדרכו לבית המשפט ועמד על טענתו כי יצא לחפש עבודה ואף הוסיף ומסר מיוזמתו כי יצא גם בהזדמנויות אחרות. כך או כך הדבר מלמד על הקושי לתת אמון במשיב עצמו.

אשר להפרה הנטענת מיום 30.8.11 מצויים בפני דו"חות הפעולה של השוטרים המציינים מפורשות כי חיפשו את החשוד בשמו. מדברי ב"כ המשיב למדתי כי ביקורות בבית המשפט נעשות כדבר שבשגרה כך שמתקשה אני לקבל את הטענה כי השוטרים טעו בזהותו של המשיב מה גם שהמשיב עצמו יודע שהוא זה שאמור להיות במעצר בית ואותו השוטרים מחפשים ולפיכך יכל אם אכן היתה טעות, להזדהות בשמו ולומר לשוטרים, אולי שמא אתם טועים ומחפשים אותי ולא להסתכן בטענה כנגדו בנוגע להפרת תנאי השחרור.

בכל הנוגע להפרה מיום 31.8.11 אכן אין מדובר בהפרה באופן שהמשיב הפר את תנאי מעצרו שכן שהה באותה שעה בביתו אלא שהתנהגות המפקחים פסולה ולא יכולה להתקבל על דעתו של בית המשפט. המפקח הוא זרועו הארוכה של בית המשפט וככזה מחוייב לשתף פעולה באופן מלא עם רשויות אכיפת החוק ובוודאי שלא להביע גישה מתריסה ומזלזלת ולסרב לשתף פעולה. גישה כזו משמיטה את הקרקע מתחת היכולת של בית המשפט לשחרר נאשמים לחלופות מעצר.

בנסיבות בהן לא הוצעה בעניינו של המשיב כל חלופה אחרת, סבורני כי אין מנוס מלהורות על מעצרו של המשיב. כשלעצמי סבורני כי החלופה בעניינו של המשיב אינה ראויה כלל ועיקר וזאת בפרט בשל ההתנהלות מול השוטרים גם אם אקבל את מלוא טענות ב"כ המשיב כי אין מדובר בהפרות בוטות.

על פניו יש קושי לשחרר משיב לחלופה אשר מסרבת לשתף פעולה עם השוטרים אשר מגיעים על מנת לוודא קיומם של תנאי השחרור.

לפיכך ומשנפסלה החלופה בעניינו של המשיב ובהעדר חלופה אחרת אני מורה על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים כנגדו.

ככל שתגובש חלופה ראויה אחרת בעניינו של המשיב, שמורה הזכות לבא כוחו לפנות בבקשה מתאימה לבית המשפט.