מדינת ישראל נ' שם טוב(אסיר) ואח'

החלטה

כנגד המשיבים 1-3 הוגש כתב אישום המייחס להם עבירות של עשיית עותק מפר של יצירה לשם מסחר, החזקת עותק מפר של יצירה לשם מסחר בו והחזקת חפץ שייעודו עשיית עותקים של יצירה, כדי לעבור עבירה, לפי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007 (להלן:"החוק"). על פי כתב האישום, שכר משיב 3 מחסן גדול והפכו לאולפן לייצור, הכנה והפצה של העתקות מפרות (להלן : "האולפן"). בכתב האישום נטען, כי המשיבים החזיקו באולפן ציוד רב לצורך יצירת עותקים מפרים, לרבות 7 מגדלי צריבה הכוללים מארזי מחשב בעלי 72 כונני צורבים לתקליטורים; כ- 360 אריזות ריקות לתקליטורים; ו-600 תקליטורים ריקים מוכנים לצריבה. עוד צוין בכתב האישום כי בתאריך 1.8.10 החזיקו המשיבים באולפן לשם ייצור ומסחר כ- 5468 תקליטורים של יצירות אשר זכויות היוצרים בהם הופרו. לבסוף יוחס למשיבים 1-2 כי נסעו ברכבו של משיב 3 מהאולפן כשהם מחזיקים בתא המטען של הרכב 95 תקליטורים מפירים שמקורם באולפן.

ביחד עם כתב האישום הוגשה כנגד המשיבים בקשה למעצרם עד תום ההליכים המשפטיים.

ביום 9.8.10, יום הגשת כתב האישום, שוחרר המשיב 3 על ידי כב' השופט עוז ניר נאוי בתנאים מגבילים ובין היתר בתנאי של מעצר בית מלא בפיקוח מפקחים ובפיקוח אלקטרוני, ובהפקדה כספית במזומן של 20,000 ₪. כב' השופט נאוי שחרר משיב זה, על אף שנטען כי הוא המעורב הדומיננטי בפרשה, מהטעם העיקרי כי אין לו עבר פלילי כפי שיש למשיבים 1 ו-2.

ביום 22.8.10 קבעתי בהחלטה מפורטת כי קיימות ראיות לכאורה לעבירות המיוחסות למשיבים. כן ציינתי כי נוכח העובדה שהמעשים המיוחסים למשיבים הינם מעשים חמורים ומתוחכמים, על אף שמדובר בעבירות רכוש בלבד, ונוכח העובדה שלשניהם עבר פלילי מכביד, לא ניתן לשחרר אותם לחלופת מעצר בטרם יינתן תסקיר מבחן בעניינם.

בשל העומס בו מצוי היה שירות המבחן אותה עת, לא הגיעו התסקירים במועד הדיון שנקבע לכך ואף לא בדיון שלאחריו. בשני מועדים אלה עתר ב"כ המשיבים לשחרר את המשיבים לחלופת מעצר בטרם יינתן התסקיר, אולם לא מצאתי לשחרר את המשיבים בטרם יתקבל תסקיר מבחן בעניינם.

ביום 7.10.10 התקבלו תסקירי שירות המבחן. בתסקירי המבחן שהוגשו בעניינם של המשיבים, ממליץ שירות המבחן לשחררם בתנאים של מעצר בית בפיקוח בני משפחה אותם מצאו ראויים כמפורט להלן.

בתסקיר המבחן בעניינו של המשיב 1, פירט שירות המבחן את נסיבות חייו של המשיב. על פי התסקיר, המשיב היה מכור לסמים, כאשר במאסרו האחרון השתלב בתוכנית גמילה, ומזה עשר שנים הוא נקי מסמים. שירות המבחן ציין כי על רקע עמדתו של המשיב הם אינם יכולים לשלול בטווח הארוך הסיכון להישנות עבירות. יחד עם זאת, בטווח הקרוב נראה לשירות המבחן כי הוא מבין את מצבו המשפטי ומודע להשלכות השליליות של התנהגותו במידה ויפר המעצר על מצבו המשפטי ועל אחותו ואשתו. זאת, בצירוף לכך ששירות המבחן התרשם כי אשתו ואחותו של המשיב מבינות את הנדרש מהן כמפקחות, מעלים את האפשרות שלא תהיה בשחרורו למעצר בית מלא הגדלת הסיכון להישנות העבירה. בסיכומו של דבר, ממליץ שירות המבחן לשחרר את המשיב למעצר בית מלא בביתו בפיקוח אשתו ואחותו.

בתסקיר המבחן בעניינו של המשיב 2, פירט שירות המבחן את נסיבות חייו הקשות של המשיב, וכן את העובדה כי בהיותו צעיר התמכר לסמים, אולם אף הוא עבר טיפול גמילה ארוך וכיום הוא נקי מסמים ומשתתף באופן קבוע בקבוצות תמיכה ועזרה של מכורים הנקיים מסמים. שירות המבחן הוסיף כי הוא מתרשם כי מעצרו של המשיב 2 והמפגש המחודש עם עצורים משתמשים בסמים ערער אותו והעמידו על חומרת מצבו ועל הסיכון בו הוא נמצא. לפיכך, רואה שירות המבחן בהשתלבותו של המשיב ביחידה העירונית לנפגעי סמים, גורם מסייע להפחתת סיכון וכי המשיב מודע לכך. כן ציין שירות המבחן כי נפגש עם אשתו של המשיב, אחיה המשרת בצבא קבע ואמה, והתרשם כי מדובר באנשים נורמטיביים, נעדרי עבר פלילי, אשר הושפעו מאד ממצבו המשפטי של המשיב והשלכות מצבו על חייהם, וכי הם ראויים לפקח על המשיב.

לאור האמור, סבור שירות המבחן כי שחרור המשיב למעצר בית בפיקוח אשתו, גיסו, וחמותו במקרים חריגים, ובמקביל השתלבותו ביחידה לנפגעי סמים ברמלה, יפחיתו הסיכון להישנות העבירה.

ביום 7.10.10 בדיון שהתקיים לאחר התקבלו תסקירי המבחן, נחקרו חלק מהמפקחים המוצעים על ידי המשיבים והתרשמתי אף אני כי הם מפקחים ראויים. אף ב"כ המבקשת לא טענה כל טענה כנגד המפקחים המוצעים, וויתרה על חקירה של חלקם. עמדתה היא שאף אם מדובר במפקחים ראויים, בשל חומרת העבירות המיוחסות למשיבים, עברם הפלילי, ותוכן התסקירים שלהבדיל מההמלצה אינו חיובי, אין לשחררם לחלופת מעצר.

ב"כ המשיבים עותר לקבל את המלצת שירות המבחן. הוא מדגיש כי מדובר בעבירות רכוש בלבד, כי בית המשפט סבר כי המלצת שירות המבחן היא בעלת משקל כפי שעלה מכך שדחה את הדיונים פעם אחר פעם כדי לקבל את התסקירים ולפיכך יש לקבל את ההמלצה. כן הדגיש כי המשיב 2 לא הורשע בעבירות דומות לעבירות המיוחסות לו בתיק זה.

אכן, העבירות המיוחסות למשיבים הן עבירות רכוש חמורות, כפי שפירטתי בהרחבה בהחלטתי מיום 22.8.10. כן פועל לחובתם עברם הפלילי, אשר אף אליו התייחסתי בהחלטה האמורה. למשיב 1 אף הרשעה בעבירות דומות והאמור בתסקיר שירות המבחן מעלה חששות להישנות עבירות בעתיד מהנימוקים המפורטים בתסקיר.

עם זאת, לאחר ששקלתי את העובדה שמדובר בעבירות רכוש; שעברם הפלילי של המשיבים, למעט הרשעתו האחרונה של המשיב 1 הינו עבר ישן; כי שירות המבחן ממליץ כאמור לשחרר את המשיבים לחלופת מעצר; כי התרשמתי, כפי שהתרשם שירות המבחן, כי המפקחים הינם מפקחים ראויים ואף ב"כ המבקשת לא חלקה על כך; וכן את העובדה כי המשיב 3, אשר היה מעורב דומיננטי בעבירות כתב האישום, שוחרר במועד הגשת כתב האישום – אני סבורה כי ניתן לשחרר את המשיבים לחלופת מעצר.

עם זאת, בשל השיקולים הרבים הפועלים לחובת המשיבים, ובעיקר נגד המשיב 1, המקימים חשש משמעותי להישנות עבירות, כפי שפורטו בהחלטתי מיום 22.8.10 וכן בהחלטה זו, אני סבורה כי ניתן לשחררם רק בתנאים מכבידים מאד, ואף יותר מאלה בהם שוחרר המשיב 3.

לאור כל האמור לעיל, אני מורה על שחרורו של המשיב 1 בתנאים הבאים:

המשיב 1 ישהה במעצר בית מלא בכתובת רח' הזמיר 7/26 יבנה, בפיקוח כל העת ולסירוגין של אשתו, תמר שם טוב ת.ז. 59156695 ושל אחותו בריג'יט שם טוב, ת.ז. 69211803 ובפיקוח אלקטרוני.

איסור יצירת קשר עם המעורבים בפרשה.

להבטחת קיום תנאי השחרור יינתנו הערבויות הבאות:

הפקדה במזומן בסך 35,000 ₪.