מדינת ישראל נ' שלמייב(עציר) ואח'

החלטה בקשר למשיב מס' 2

כנגד המשיב ביחד עם אחר הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של התפרצות למקום מגורים בצוותא חדא, גניבה בצוותא חדא, והיזק בזדון בצוותא חדא.

המדובר בהתפרצות לביתו של המתלונן יונתן וקרולקר ביום 24.7.10, אשר ממנו נגנבו הפריטים המפורטים בסעיף 2 לכתב האישום.

ב"כ המשיב מס' 2 טען כנגד הראיות לכאורה כאשר מרכז הכובד של טענות אלו הינן בקשר לזיהויו של המשיב מס' 2 כמי שהיה מעורב בהתפרצות.

מקור הזיהוי של כל המעורבים בפרשה הינו על סמך תקליטור שלפיו צולמו 3 דמויות שהיו מעורבות בהתפרצות, כאשר לגבי שתי הדמויות האחרות אין מחלוקת לגבי הראיות לכאורה שהיו מעורבות בהתפרצות הנ"ל.

הראיות בקשר לזיהויו של המשיב מס' 2 מצויות בשלוש עדויות של המתלונן ובשתי עדויות של אנשי משטרה.

בעדותו של המתלונן מיום 27.7.10 אמר המתלונן שאינו מזהה באופן אישי את הדמויות המופיעות בתקליטור, אם כי אמרו לו שאחת הדמויות הינה המשיב מס' 1 בבקשה זו. בכל אופן , בעדות זו לא זיהה המתלונן את המשיב מס' 2.

בעדותו של המתלונן מיום 28.7.10 מציין המתלונן שהוא מזהה את המשיב מס' 2 ומעורב נוסף בעבירת ההתפרצות אשר כנגדו הוגש כתב אישום נפרד, אך אינו מזהה את המשיב מס' 2.

בעדותו של המתלונן מיום 15.8.10 אמר המתלונן שהוא מזהה את המשיב מס' 2 כאדם השלישי שהיה מעורב בהתפרצות. באופן מיידי נשאלת השאלה כיצד המתלונן לא זיהה את המשיב מס' 2 בעדותו מיום 27.7.10 ובעדותו מיום 28.7.10 אך מזהה אותו בעדות מיום 15.8.10.

את שאלה זו שאל איש המשטרה אבנר בן שימול את המתלונן ובמזכר מיום 16.8.10 כותב מר בן שימול שההסבר של המתלונן לזיהוי ביום 15.8.10 הינו שהוא ראה את המשיב מס' 2 בבניין מספר פעמים, אחרי שצפה בסרט, וכך הגיע לזיהויו של המשיב מס' 2.

זיהוי זה של המשיב מס' 2 ע"י המתלונן, הינו בעייתי ואם בכך היו מסתיימות הראיות לענין זיהויו של המשיב מס' 2 היה בכך כרסום ניכר בראיות התביעה. אלא, שקיים מזכר נוסף של רס"מ ריידן מילחם, אשר כותב שהוא צפה בדיסק מתאריך 24.7.10 והוא מזהה בודאות מלאה את המשיב מס' 2 שנצפה בדיסק, ואותו הוא מכיר מעבודתו במשטרה. מציין מר מילחם שבדיסק נראה המשיב מס' 2 לובש גופיה שחורה ומכנסי ג'ינס.

יש לציין שחולצה שחורה אכן נתפסה ואחיו של המשיב מר רחמים חיימוב, מציין בעדותו מיום 15.8.10 שאכן הגופיה השחורה הינה שלו ושל המשיב מס' 2, וכי מר רמי חיימוב לובש אותה רק לאימונים. מעדותו של מר רמי חיימוב עולה שבעת הצילום לא יכול היה ללבוש את הגופיה שכן באותה עת יצא לבלות עם חברתו.

לצורך זיהויו של המשיב מס' 2 די היה בתזכירו של מר מילחם, והבאת עדותו של מר רמי חיימוב לענין הגופיה מהווה איזה שהוא סיוע קטן לדברי מר מילחם.

בשלב זה בית המשפט אינו בודק את מהימנות הראיות אלא רק את שאלת קיומן לכאורה וסבור אני שזיהויו של מר מילחם של המשיב מס' 2 מספיק לצורך קיומן של ראיות לכאורה.

אילו היה תקליטור באיכות כזו שניתן לזהות את פניהם של כל המעורבים בפרשה, לא היה צורך בזיהוי של המשיב מס' 2 על ידי אחרים וניתן היה להשוות את הצילום בתקליטור לפניו של המשיב בבית המשפט. אך מאחר ואיכות התקליטור אינה משובחת, הרי שיש צורך בעדותם של אחרים המכירים היטב את המשיב מס' 2.

מאחר ובשלב זה בית המשפט בודק ראיות לכאורה ולא ראיות מעבר לספק סביר, הרי די בזיהויו של מר מילחם למרות איכות התקליטור להוות ראיה לכאורה. את השאלות אודות ספק סביר בזיהויו של המשיב מס' 2 יוכל לעשות הסניגור בעת שמיעת הראיות בתיק העיקרי.

אשר על כן, סבור אני שיש ראיות לכאורה כנגד המשיב מס' 2.

תיק החקירה מוחזר למר דפנה.

ניתנה והודעה היום ט"ז אלול תש"ע, 26/08/2010 במעמד הנוכחים.

זכריה ימיני, שופט

החלטה