מדינת ישראל נ' שלמה(עציר)

החלטה

בפני בקשה לעיון חזור ולמעצר המשיב עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים כנגדו.

בתאריך 28/07/10 הוגש כנגד המשיב כתב אישום המייחס לו עבירות של התפרצות לבנין בכוונה לבצע גניבה, היזק בזדון ונסיון גניבה.

לצד כתב האישום הוגשה בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים.

בתאריך 10/08/10 הורה בית המשפט מפי כב' השופט שוורץ על שחרורו של המשיב בחלופת מעצר בתנאים הכוללים בין היתר מעצר בית מלא בבית אימו ובפיקוח אנושי צמוד לצד ערבויות.

בתאריך 02/10/10 פחות מחודשיים לאחר שחרורו, נעצר המשיב מחדש בגין מעורבותו בעבירות רכוש נוספות תוך הפרת תנאי שחרורו והוגש נגדו כתב אישום המייחס לו עבירות של התפרצות לבנין, החזקת כלי פריצה, החזקת סכין, והפרת הוראה חוקית והחזקת נכס החשוד כגנוב.

על-פי עובדות כתב האישום בתאריך 02/10/10 הפר המשיב את תנאי שחרורו, יצא ממקום מעצר הבית כשהוא מצוייד בכלי פריצה ובסכין, ניפץ באמצעות פטיש שתי שמשות במפלס הכניסה של המתנ"ס בראשון לציון, והתפרץ למקום.

בחיפוש שנערך בביתו של המשיב נמצא כי המשיב מחזיק בנכסים אשר נגנבו בתאריך 23/07/10 מאותו מתנ"ס ממש.

ב"כ המשיב אינן חולק על קיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר ועותר כי בית המשפט יבחן אפשרות שילובו של המשיב בהליך גמילה, בחלופה בדמות קהילה טיפולית סגורה.

לצורך הזה עותר ב"כ המשיב כי יתקבל תסקיר בענינו של המשיב.

ב"כ המשיב טוען כי מקור בעיותיו של המשיב הינה בהתמכרות לסם ובחומרים פסיכו אקטיביים האחרים ובהעדר טיפול בשורש הבעיה מעצרו של המשיב אינו תכליתי שכן המשיב ישוחרר בסופו של יום ממעצר וישוב על מעשיו.

לדבריו גמילה של המשיב לצד היותה אינטרס פרטי של המשיב היא גם אינטרס של הציבור בכללותו.

ב"כ המבקשת מתנגדת לשליחתו של המשיב להליך גמילה בתקופת מעצרו ובהכרח סבורה היא כי אין גם טעם להורות על קבלת תסקיר בענינו, והכל תוך שהיא מפנה היא להלכה הברורה בדבר העיתוי הראוי להליך גמילה.

ב"כ המשיב כאמור מציע בחינת אפשרות שחרורו של המשיב במוסד גמילה מסמים.

אלה שחלופה זו בעייתית מבחינה עקרונית.

גמילה מסם מחייבת רצון מוחלט ונחוש לעבור את התהליך המורכב של גמילה. לא אחת נאשמים המכורים לסם שהוגשה כנגדם בקשה למעצר עד תום ההליכים מביעים רצון להתחיל הליך של גמילה.

במקרים כאלה קיימת אפשרות שהנאשם, יותר מאשר הוא מבקש להגמל מן הסם, מבקש הוא להשתחרר מן המעצר ולו רק למוסד גמילה.

אם זהו הרצון, הסיכוי הוא שהליך הגמילה יכשל.

לפיכך בדרך כלל אין בית המשפט נוטה לשחרר נאשם מן המעצר, כדי לאפשר לו להתחיל תהליך של גמילה מסם כאשר מסוכנותו מצדיקה את החזקתו במעצר (לענין זה ראה בש"פ 3572/98 ג'ורנו נ' מדינת ישראל).

לפיכך נקבעו בפסיקה כללים ברורים בהם ניתן יהיה לחרוג מן הכלל לפיו יאפשר בית המשפט שילוב בהליך גמילה בתקופת המעצר.